יש לי רֵעה

יֵשׁ לִי רֵעָה וְהִיא חוֹלָה אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מַה שְּׁלוֹמָהּ הָלַכְתִּי בַּדֶּרֶךְ פָּגַשְׁתִּי בְּאָבִיהָ וּשְׁאַלְתִּיו לִשְׁלוֹמָהּ לֵךְ בְּנִי אֶל בֵּית הָעוֹלָם וְשָׁם תִּמְצָא אֶת קִבְרָהּ מִי זֶה הַדּוֹרֵךְ עַל קִבְרִי וּמִי הַמַּפְרִיעַ מְנוּחָתִי אֲנִי אֲהוּבֵךְ הַדּוֹרֵךְ עַל קִבְרֵךְ וּמַפְרִיעַ מְנוּחָתֵךְ אֶת הַטַּבַּעַת שֶׁנָּתַתָּ לִי תֵּן אוֹתָהּ לַאֲחוֹתִייש לי רעה והיא חולה אינני יודע מה שלומה הלכתי בדרך פגשתי באביה ושאלתיו לשלומה לך בני אל בית העולם ושם תמצא את קברה מי זה הדורך על קברי ומי המפריע מנוחתי אני אהובך הדורך על קברך ומפריע מנוחתך את הטבעת שנתת לי תן אותה לאחותי

מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 16 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 5

מבוסס על: "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר", כתר, 1990, עמוד 75