|
מילים: עממי
לחן: לא ידוע (טקסטים נוספים בלחן זה)
|
פרטים נוספים
עוד באותו לחן: שומר לא ינום.
העידה הניה פקלמן (1907 - 1940) בספרה "חיי פועלת בארץ" (1935, עמ' 158), כמצוטט גם בספרה של דבורה ברנשטיין "אישה בארץ ישראל" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ז), עמ' 39:
לאחר שטעמתי מן הכיבוד [באירוע בתל אביב בשנות העשרים] פניתי לאורחים כאילו אני מכירה אותם זה כבר: "נו, חברה, מי מכם רוקד הורה?"
הבחורות התיישבו מייד על מקומותיהן כאילו לא אליהן דיברתי. בחורים אחדים הסתובבו ולא ענו כלום. רק שני בחורים יצאו לרקוד הורה ואני איתם. התחלנו שלושתנו לרקוד. שני הבחורים ידעו יפה לשיר והתחילו את "עם ישראל חי", "אל יבנה הגלילה" ועוד. המעגל שלנו הלך ונתרחב יותר ויותר עד שהבחורות העמידו את חייהן ב"סכנה" גדולה ואחת אחת נכנסו למעגל. הבחורים התחילו לשיר "לא צריך צעירות"... ההתלהבות הלכה וגדלה יותר ויותר עד שרקדו ושרו "להשתגע עד הסוף". רקדנו עד אפס כוח...
בשירון "הדי הארץ" (1929) נדפס הטקסט בווריאנט של לחן "חושו אחים חושו".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
