שמעו שמעו

שִׁמְעוּ, שִׁמְעוּ שׁוֹכְנֵי אֳהָלִים, שׂוֹרְכָה, עוֹבְרָה אוֹרְחַת גְּמַלִּים, עֶדְרֵי הַצֹּאן לְנָבָל הַכַּרְמְלִי – הוֹ – לַיְלָה, לַיְלָה, הוֹ – לֵילִי! גַּד-גַּד-גְּדִי, גַּד-גַּד-גְּדִי וּצְפִיר עִזִּים. גַּד-גַּד-גְּדִי, גַּד-גַּד-גְּדִי וּצְפִיר עִזִּים. הוֹלְכִים, הוֹלְכִים, עֶדְרֵי הַצֹּאן, לְעֵת הַגֵּז, כֵּן יְהִי רָצוֹן. יִשְׁתַּבַּח הָאֵל, הָאֵל, אֵלִי – הוֹ-לַיְלָה, לַיְלָה, הוֹ-לֵילִי! גַּד-גַּד-גְּדִי, גַּד-גַּד-גְּדִי וּצְפִיר עִזִּים. גַּד-גַּד-גְּדִי, גַּד-גַּד-גְּדִי וּצְפִיר עִזִּים. זַמֵּר, רוֹעִי – כִּבְשָׂה, זַמְּרִי, מָחָר מָחָר אֶפְשֹׁט צַמְרִי, שִׂמְחָה לְךָ, שִׂמְחָה גַּם לִי – הוֹ-לַיְלָה, לַיְלָה, הוֹ-לֵילִי! גַּד-גַּד-גְּדִי, גַּד-גַּד-גְּדִי וּצְפִיר עִזִּים. גַּד-גַּד-גְּדִי, גַּד-גַּד-גְּדִי וּצְפִיר עִזִּים.שמעו, שמעו שוכני אוהלים, שורכה, עוברה אורחת גמלים, עדרי הצאן לנבל הכרמלי - הו-לילה, לילה, הו-לילי! גד-גד-גדי, גד-גד-גדי וצפיר עיזים. גד-גד-גדי, גד-גד-גדי וצפיר עיזים. הולכים, הולכים, עדרי הצואן, לעת הגז, כן יהי רצון. ישתבח האל, האל, אלי - הו-לילה, לילה, הו-לילי! גד-גד-גדי, גד-גד-גדי וצפיר עיזים. גד-גד-גדי, גד-גד-גדי וצפיר עיזים. זמר, רועי – כבשה, זמרי, מחר מחר אפשוט צמרי, שמחה לך, שמחה גם לי - הו-לילה, לילה, הו-לילי! גד-גד-גדי, גד-גד-גדי וצפיר עיזים. גד-גד-גדי, גד-גד-גדי וצפיר עיזים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.

על שירי נבל הכרמלי ואביגיל מספרת דפנה פרדקין, נכדתו וחוקרת שירתו של שלם:

בשנות הארבעים היה סבא מדריך ומורה של חברת נוער ישראלית ברמת יוחנן. בין השאר היה המורה שלהם לתנ"ך והיה לוקח כל מיני תכנים מהמקורות ועושה מהם הצגות. ובהצגות היו תמיד שירים מקוריים. את "מחזה רועים בשלוש מערכות" הציגה חברת נוער א' של רמת יוחנן בשנת 1942. אני קוראת מהעמוד הראשון: "הנפשות, נבל הכרמלי - בעל מכלאות וצאן, אביגיל – אשתו, זכרי – אביר הרועים, בכר – רועה ותיק..." וכן הלאה וכן הלאה. ההצגה מתחילה במשהו שהוא בין ציטוט לכתיבה עצמאית בלשון תנ"כית: "ויברח דוד מנוית ברמה... ויבוא יער חרת". השיר "שמעו, שמעו" היה השני בהצגה. אחר כך מופיע גם "פצח בזמר" וגם "שישו ושמחו". בהמשך אותה ההצגה מופיע גם השיר "הבו לנו יין".

(מתוך הספר "בשביל השירים" בעריכת עפר גביש ודובי טל, הוצאת אלבטרוס, 2016, כרך ב', עמ' 73).