מילים: נח פינס
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי ערבי
|
ציונה רבאו (קטינסקי) 
שנת הקלטה: 4.5.1993
מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. ציונה, (ילידת תל-אביב, 1907) שרה אף היא את השיר ומספרת שבנאים ממוצא תימני, בנחלת בנימין בתל אביב הקטנה, היו שרים אותו תוך כדי עבודה. |
מנוחה גורפינקל 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
יוסף חלק 
שנת הקלטה: 15.5.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:03:59).
הוקלט במסגרת סדנה לאתנומוסיקולוגיה של תלמידים מאוניברסיטת בר-אילן.
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בעמק הירדןגלילה סלמן (רוזנפלד), ציפורה שחר (רוזנפלד) 
שנת הקלטה: 29.3.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:49:50).
הוקלט בסדנה לאתנומוסיקולוגיה של תלמידים מאוניברסיטת בר אילן
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בראש פינהעמיהוד שוורץ 
שנת הקלטה: 28.3.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:03:12).
התחלה בלבד.
ערבית ועברית.
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בראש פינהצפו בשיר בביצוע שושנה דמארי, גלי עטרי ושמעון ויצמן, מתוך התכנית "שרתי לך ארצי".
הלחן הוא קטע מתוך הדבקה שאליה הותאם השיר "בנות עלינה".(ראו שם פרטים על המקור).
ראו גם את השיר בלחן אידלזון.
המילים נדפסו תחילה כשיר הראשון בספר "הזמיר: שירי ילדים לזמרה ולמקרא" ללא לחן. לחן אחר מאת אידלזון נדפס ב"ספר השירים" בעריכתו (תרע"ב 1912), אידלזון עצמו הביא את הלחן המזרחי ב"אוצר נגינות ישראל" כרך 9 (שירים של יהודי מזרח אירופה) שם זיהה אותו כPalestinian (כלומר הוא זיהה את השר כשיר של יהודים אשכנזים בארץ ישראל). כמו כן הותאמו המילים ללחן מזרחי נוסף, הוא לחן "אהבת הדסה" (הלחן ששרים צאצאי מייסדי רחובות).
מספר ידידיה אדמון, ב"פרקי חיים" (אוטוביוגרפיה), תצליל י"א, תש"ם, עמ' 83:
בין השירים שהותאמה להם מנגינה ערבית היה השיר "אחותי", שיר טפשי ביותר אבל המנגינה היתה נחמדה. אני זוכר שיר זה במיוחד מפני שבגללו היה לי אינצידנט בלתי נעים עם מר אידלסון. זה קרה כאשר הייתי כבר בכיתה ב' של בי"ס למל. וכך היה הדבר. נשלחתי בשליחות למשרד מנהל בית הספר ולכן אחרתי לשעור הזמרה של מר אידלסון. כשנכנסתי לכיתה ראיתי את המילים של השיר "אחותי" כתובים על הלוח כשאידלסון מלמד את התלמידים מנגינה חדשה. הרימותי את ידי וכשקיבלתי רשות הדיבור אמרתי לו: "אדוני, אנחנו למדנו כבר שיר זה עם מנגינה טובה מאוד בכיתה ד'" [אי ההתאמה במספרי הכיתות - במקור]. ראיתי שפניו נהיו אדומים מכעס והוא השיב לי בערך כך: מאימתי אתה מומחה לקבוע טיב של מנגינה? אני בינתיים כבר הייתי לגמרי מבולבל, כיוון ששכני לספסל הספיק ללחוש לי: "אידיוט! הוא מלמד מנגינה שלו". התחלתי לגמגם ולהצטדק, אך הוא אמר "תשיר את המנגינה הטובה הזאת!" בקושי התאוששתי ושרתי לו את השיר, הכיתה ישבה בלי נוע, והמתח היה די גדול. כשגמרתי לשיר שתק אידלסון אולי חצי שדה, אבל לנו זה נדמה כנצח ואח"כ אמר: אתם למדתם את השיר עם מנגינה ערבית שאותה התאימו למילים עבריות ואני מלמד אתכם מנגינה אירופית שנכתבה למילים באופן מיוחד. אחר כך המשיך ללמד את המנגינה שלו כאילו לא קרה דבר. מאותו יום עבר בינינו חתול שחור. זה נמשך כמה שבועות. לבסוף לא החזקתי מעמד, ניגשתי אליו ואמרתי: אני מצטער על דבריי אבל עכשיו אני רואה שהמנגינה שלימדת הייתה באמת יותר יפה. אידלסון פרץ בצחוק אדיר והשיב: אל תשקר! המנגינה הערבית די טובה, אבל מדוע אף אחד מהתלמידים לא העז לאמר לי שכבר למדתם את השיר עם המנגינה הזאת?
ראו את השיר גם בלחן לא ידוע.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מקור: "אוצר נגינות ישראל כרך 9; Thesaurus of Hebrew Oriental Melodies: Folk Songs of the East European Jews", Friedrich Hofmeister, Leipzig, 1932