צל עץ תמר ואור ירח

באוסף קול ישראל שבספריה הלאומית נמצאו שתי הקלטות שונות לשיר זה, שהוקלטו ככל הנראה במחצית הראשונה של שנות החמישים: האחת בשם "נגן נגנה" בביצועה של לילית נגר; השנייה בשם "כינור קסמים" בביצועו של איזי גרשוני. על גבי התקליט של לילית נגר לא מופיעים שמות מחברי השיר, ואילו על גבי התקליט של איזי גרשוני נכתב: "מילים: יערי, מנגינה: ניקוליב".

"בצל עץ תמר" הוא שם השיר המופיע בכתב היד המקורי, ובו תווי השיר ומילותיו (ארבעה בתים ופזמון). על פי כתב היד, השיר נכתב בשנת 1945 על ידי אפרים וינשטיין (מילים) וחיים קוברין (לחן). פרט לפזמון, איזי גרשוני מבצע את שני הבתים הראשונים בלבד (בית מס' 1 ובית מס' 2). גם לילית נגר שרה שני בתים בלבד (בית מס' 1 ואחריו בית מס' 4). מעניין לציין שרוב הביצועים שהוקלטו החל משנות השבעים (המפורסם בהם הוא הביצוע של זוהר ארגוב) כוללים את כל ארבעת הבתים.

לדברי רון וינשטיין, בנו של אפרים וינשטיין, השיר נכתב כשיר פרטי שלא לצרכי פרסום או הקלטה. מילות השיר נכתבו על ידי אפרים בשנת 1945 כדי להרשים את בת זוגו, רבקה, עימה התחתן בהמשך אותה השנה. גיסו, ד"ר חיים קוברין מטבריה, שהופיע בבתי קפה כנגן כינור, הלחין עבורו את השיר.

המילים אותרו גם בפנקס שירים פרטי משנות הארבעים, וזו עדות שהשיר זומר בפועל עוד לפני שהוקלט. הפנקס מוקדש "מרבקה ליהושע" אך לא ידוע אם זו רבקה בת זוגו של אפרים.

לדברי הזמרת לילית נגר (שהתפרסמה בראשית שנות החמישים בזכות שיריה "לימון לימונרו" ו"אל תיקח הכול ללב"), שלמה (סְלים) פיינטוך, מייסד ומנהל חברת התקליטים "מקולית", התוודע באותה התקופה לשיר והציע לה להקליט אותו לאחד מתקליטיה. בתכנית הרדיו של יואב גינאי ברשת ב', "מה יהיה" (2.8.2013), סיפרה לילית נגר:

"יום אחד הלכנו בתל אביב, סלים (איש "מקולית") ואני, ופגשנו במקרה את בובי פנחסי, וסלים שאל אותו, "מה עם "נגן נגנה", יש לך את התוים שלו? אני רוצה אותו ללילית", הוא השיב, "יש לי, אבל מה, בחינם?", החליטו לתת לו 5 לירות והוא נתן לנו את התוים. מעולם לא ידעתי מי כתב את השיר, ידעתי שהשיר מסתובב, קיים, לא משויך באופן ספציפית למישהו".

על גבי תקליטון "מקולית" מס' 260, בו הוקלט ביצועה של לילית נגר, לא מופיעים, כאמור, שמות המחברים, אלא רק פרטי המעבד "אפרתי" (ככל הנראה הכוונה למעבד יעקב אפרתי, שעיבד שירים רבים שהוקלטו בחברת "מקולית") וכן מוביל התזמורת, משה אושרוביץ (המכונה "פיסי").

חוקר המוסיקה דודי פטימר איתר את ההקלטה של גרשוני בארכיון הספריה הלאומית וניסה להתחקות אחר זהות המחברים ששם משפחתם מופיע על גבי התקליט. פטימר סבור שהכיתוב "יערי" (מחבר המילים) מתייחס לאברהם יערי (1966-1899) או לאחיו הצעיר יהודה (1982-1900) אך לא נמצאה כל עדות לכך. הכיתוב "ניקוליב", כך סבור פטימר, מתייחס למלחין והפסנתרן הרוסי ליאוניד ניקולייב (1942-1878). פטימר מביא עדות לפיה נמצאו תווים תואמים של קטע בשם "מאגיה" מאת ליאוניד ניקולאייב אך ללא אסמכתא. כמו כן, מביא פטימר עדות שמיעה מפי מכר של איזי ומרים גרשוני המרחיב מעט על אודות הזמר. פרטים נוספים באתר של דודי פטימר.

בין השנים 1999 ל-2014 הופיע במאגר היצירות של אקו"ם השם "פיינטוך אפרת שלמה" כמחבר המילים, לצד הציון "נחלת הכלל" למלחין שזהותו לא הייתה ידועה. בשנת 2014 הסירה אקו"ם את הכיתוב השגוי, שנרשם בשנת 1999 בעקבות עדות שמיעה שמסר לאקו"ם עורך מוסיקלי בקול-ישראל.

לאחר הליך בוררות שהסתיים בשנת 2014, ובו נבחנו כל העובדות והעדויות שהציגו הצדדים השונים, קבע השופט בדימוס תיאודור אור, כי ויינשטיין וקוברין יירשמו באקו"ם כמחברי השיר ויורשיהם הם בעלי הזכויות בו.

בשנות השבעים הפך "צל עץ תמר" לשיר מרכזי ברפרטואר המזרחי, כנראה עוד לפני שהתפרסם בביצוע זוהר ארגוב. בשנים האחרונות [2014] הוקלט גם בפי זמרים מסגנונות אחרים ואף שימש בפרסומת לחברת סלולר.

לביצועים נוספים (סרטונים): 

• זוהר ארגוב (1981)
• שלום נחום (1978)
• דקלון
• שלומי שבת וגליקריה
• זהבה בן
• ישי לוי
• אהוד בנאי
• יזהר אשדות
• קרן פלס
• קרולינה
• זהו זה (2020)
• דני גלבוע וכרמל אקמן
• מקהלת "שורשים"

עצים   כלי נגינה   לחנים שלא אותרו במזהי שירים