חמישה

חֲמִשָּׁה יָצְאוּ מוֹלֶדֶת לִבְנוֹת, חֲמִשָּׁה. בַּבַּיִת עָזְבוּ אֵם וְאָחוֹת וְתִינוֹק וְאִשָּׁה. הָלְמוּ פַּטִּישִׁים בֶּהָרִים וְהָלְמוּ פַּטִּישִׁים. חֲמִשָּׁה שָׁם עָמְדוּ סָלְלוּ וְחָלְמוּ מְסִלּוֹת וּכְבִישִׁים. יְרִיּוֹת פִּלְּחוּ אֶת הַבֹּקֶר פִּתְאוֹם, יְרִיּוֹת. פַּטִּישִׁים בְּיָדָם בְּנַפְשָׁם הַמְּתוֹם, נָפְלוּ חָמֵשׁ הַגְּוִיּוֹת. וְקָמוּ, וְקָמוּ, וְקָמוּ, וְקָמוּ, וְקָמוּ בַּלַּיְלָה בְּהֻצֵּת בֶּהָרִים הָאִשִּׁים הָלְמוּ מֵחָדָשׁ חֲמִשָּׁה פַּטִּישִׁים וּמֵאָז לֹא נָדַמּוּ. וְיֵשׁ כִּי בּוֹקְעוֹת לִרְגָעִים אֲנָחוֹת וּלְחִישָׁה; בַּבַּיִת עָזְבוּ אֵם וְאָחוֹת וְתִינוֹק וְאִשָּׁה. אַף רֶגַע אֶחָד הַיָּדַיִם לֹא נָחוֹת, חֲמִשָּׁה יָצְאוּ מוֹלֶדֶת לִבְנוֹת – חֲמִשָּׁה.חמישה יצאו מולדת לבנות, חמישה. בבית עזבו אם ואחות ותינוק ואישה. הלמו פטישים בהרים והלמו פטישים. חמישה שם עמדו סללו וחלמו מסילות וכבישים. יריות פילחו את הבוקר פתאום, יריות. פטישים בידם בנפשם המתום, נפתלו חמש הגוויות. וקמו, וקמו, וקמו, וקמו, וקמו בלילה בהוצת בהרים האישים הלמו מחדש חמישה פטישים ומאז לא נדמו. ויש כי בוקעות לרגעים אנחות ולחישה; בבית עזבו אם ואחות ותינוק ואישה. אף רגע אחד הידיים לא נחות, חמישה יצאו מולדת לבנות - חמישה.

עיבוד מאת: שלמה עומר