למולדתי - זֶמֶרֶשֶׁת

לְמוֹלַדְתִּי הֵבֵאת אוֹתִי בְּיָם גַּלִּים וָקֶצֶף. אֶשַּׁק תְּרָנַיִךְ אֳנִיָּתִי, לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ לָנֶצַח. פָּקַד אֲדֹנָי פִּנַּת צִיּוֹן הַנִּדַּחַת, הוֹ, מַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יַחַד. זָקְנָה מְאֹד אִמִּי הוֹרָתִי, יָפְתָה מִכָּל אֵם חוֹרֶגֶת. טוֹבוֹת חָרְבוֹת מוֹלַדְתִּי, מִכָּל קִרְיָה חוֹגֶגֶת. פָּקַד אֲדֹנָי...למולדתי הבאת אותי בים גלים וקצף. אשק תרנייך אנייתי, לא אשכחך לנצח. פקד אדוניי פינת ציון הנידחת, הו, מה נעים שבת אחים גם יחד. זקנה מאוד אמי הורתי, יפתה מכל אם חורגת. טובות חורבות מולדתי, מכל קריה חוגגת. פקד אדוניי...

מילים: הלל אביחנן ברגמן
לחן: מרדכי זעירא
כתיבה: 1927

לְמוֹלַדְתִּי הֵבֵאת אוֹתִי

בְּיָם גַּלִּים וָקֶצֶף.

אֶשַּׁק תְּרָנַיִךְ אֳנִיָּתִי,

לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ לָנֶצַח.

פָּקַד אֲדֹנָי פִּנַּת צִיּוֹן הַנִּדַּחַת,

הוֹ, מַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יַחַד.

זָקְנָה מְאֹד אִמִּי הוֹרָתִי,

יָפְתָה מִכָּל אֵם חוֹרֶגֶת.

טוֹבוֹת חָרְבוֹת מוֹלַדְתִּי,

מִכָּל קִרְיָה חוֹגֶגֶת.

פָּקַד אֲדֹנָי...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

גרסת "הבה נשירה" (לייפציג, 1935)

לְמוֹלַדְתִּי הֵבֵאת אוֹתִי

עַל פְּנֵי גַּלִּים וְקֶצֶף

מַה יָפֶה תּוֹרְנייךְ [*] אֳנִיָּתִי

לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ לָנֶצַח

פָּקַד אֲדֹנָי

שִׁיבַת צִיּוֹן נִדַּחַת

הוֹי מַה נָעִים

שֶׁבֶת אַחִים גַּם יַחַד

טוֹבָה אִמִּי הוֹרָתִי

מִכָּל אֵם חוֹרֶגֶת

טוֹבָה חָרְבַת מוֹלַדְתִּי

מִכָּל קִרְיָה חוֹגֶגֶת

פָּקַד...

נָשְׁבָה הָרוּחַ מִן הַחוֹף

רֵיחַ פַּרְדֵּס לְתוּפִינִי

רַפְּדוּנִי בְּתַפּוּחֵי פַּרְדֵסִים

חוֹלַת מוֹלֶדֶת אֲנִי

פָּקַד...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

גרסת "שירי ארץ ישראל" (ירושלים 1947)

לְמוֹלַדְתִּי הֵבֵאת אוֹתִי

בְּיָם גַּלִּים וָקֶצֶף.

מַה יָפִים תְּרָנַיִךְ וּמִפְרָשַׁיִךְ,

לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ לָנֶצַח.

פָּקַד אֲדֹנָי...

זָקְנָה מְאֹד אִמִּי הוֹרָתִי,

יָקְרָה מִכָּל אֵם חוֹרֶגֶת.

טוֹבוֹת חָרְבוֹת מוֹלַדְתִּי,

מִכָּל קִרְיָה חוֹגֶגֶת.

פָּקַד אֲדֹנָי...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

גרסה נוספת לבית האחרון (משירת הארץ, 1932)

נָשְׁבָה פֹּה רוּחַ מֵהַחוֹף

רֵיחַ פַּרְדֵּסִים לִטְפָני

רַפְּדוּנִי בְּתַפּוּחֵים

כִּי חוֹלֶה מוֹלֶדֶת אֲנִי

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מפנקסה של שיינע כהן

לְמוֹלַדְתִּי הֵבֵאתָ אוֹתִי

בְּיָם גַּלִּים וָקֶצֶף

מַה יָּפִים תְּרָנַיִךְ אֳנִיָּתִי

לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ לָנֶצַח

פָּקְדָ אֲדֹנָי... [לא מוכנס המשך טקסט]

בְּלִבִּי יִרְקֹד מְטֹרָף

וְיִתְחוֹלֵל הַסַּעַר

לִקְרַאת צִיּוֹן צְאוּ בְּמָחוֹל

כָּל זָקֵן וָנַעַר

פָּקְדָ אֲדֹנָי...

מַה זָּקְנָה אִמִּי הוֹרָתִי

יְקָרָה מִכָּל אֵם חוֹרֶגֶת

טוֹבוֹת חָרְבוֹת מוֹלַדְתִּי

מִכָּל קִרְיָה חוֹגֶגֶת

פָּקְדָ אֲדֹנָי...

נָשְׁבָה פֹּה רוּחַ מֵהַחוֹף

רוּחַ פַּרְדֵּסִים לִטְּפַנִי

רִפְּדוּנִי תַּפּוּחִים

חוֹלַת מוֹלֶדֶת אָנִי

פָּקְדָ אֲדֹנָי...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מפי משה נתנזון

אֱלֵי מוֹלַדְתִּי הֵבֵאת אוֹתִי...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

נגינה: תזמורת קול ישראל

עיבוד: שבתי פטרושקה
ניצוח: שבתי פטרושקה
שנת הקלטה: 11.1.1962

מתוך המחרוזת "מצלילי הארץ". המחרוזת נשמרה גם באיכות טכנית פחות טובה בהקלטות מ- 1956 ו- 1957.

מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

זהו שירו הראשון של זעירא.

האזינו לסיפור השיר מפי שרה זעירא. תמלול (ערוך) של דברי שרה זעירא:

במקור היה שם השיר "פקד ה'". מה הוא פקד? את פינת ציון הנידחת. השיר נכתב לראשונה לתיאטרון "החרטום" והושר ע"י נערה יפהפיה שידעה לשיר וידעה לרקוד ושמה היה שרה אסנת הלוי. בשיר הזה היא הפיעה עם פאות ולבשה חלוק לבן ארוך. שרה ורקדה "פקד אדוני..."

כמובן שהשיר הזה עבר מיד מפה לאוזן והתפשט כמו אש בשדה קוצים. כולם שרו אותו. יום אחד הלך זעירא ונקרתה בדרכו חבורת נערים. הם שרו את השיר הזה, וכמובן זייפו. אמר להם זעירא "לא ככה שרים". והם אמרו "אל תבלבל את המוח. אנחנו למדנו את השיר מזעירא עצמו". ענה להם זעירא "אם למדתם מפי זעירא אז בסדר..."
(הנ"ל מתוך ערב שירי זעירא שנערך ב-11 ביוני 1976, במדרשה למורים וגננות בשדה בוקר ע"י נחומי הרציון ובהשתתפות שרה זעירא ז"ל, מי שהייתה אשתו של מרדכי זעירא; תודה לנחומי הרציון ויובל זעירא על ההקלטה.)

השיר היה גם ברפרטואר של חנה קיפניס (לפי מודעה בכתב העת "כתובים", 6.11.1930).

השיר נזכר בספרו של שמואל בן-ארצי (2011-1914) "בין יוצרו לייצרו", (ידיעות ספרים, 2009), שם (עמ' 63) מיומנו של הצעיר צבי לושיצר, חניך ישיבת המוסר במזריטש, חבל פודלסק, פולין, שנשלח להקים ישיבת מוסר בא"י. הוא שומע את השיר מפי חלוצים באניה ומלא התפעמות הוא מגיע לארץ ב- 1.5.1933. תודה לאבישי ליוביץ'.

לחן השיר הותאם גם למילות "בכרם תימן" מאת אלתרמן.

אף שלשיר שלושה ביצועים שונים בעיבוד שמעון כהן, כל אחד מהם בעיבוד שונה.

להאזנה לביצועים נוספים:

ביצוע בסגנון דיסקו (ביצוע כלי ובסופו נכנס השיר "ויניקהו")
בנג'מין מייסנר (Benjamin Maissner)

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מקור: "הבה נשירה [Hawa Naschira]", Anton Benjamin, Leipzig-Hamburg , 1935, עמוד 119

מקור: "ספר המועדים. כרך ח: ימי מועד וזיכרון", דביר, תשט"ז, עמוד ז

מקור: "מנגינות שירינו", Hebrew Publishing Company, New York, 1939, עמוד 37

תיווי: הלל אילת

שירי מולדת שירים קאנוניים

עדכון אחרון: 25.11.2024 01:10:35