יש לי גן (לחן עבד אלרחים אלמסלוב) - מרים נעמן

יֵשׁ לִי גַּן וּבְאֵר יֵשׁ לִי וַעֲלֵי בְּאֵרִי תָּלוּי דְּלִי מִדֵּי שַׁבָּת בָּא מַחֲמַדִּי מַיִם זַכִּים יֵשְׁתְּ מִכַּדִּי. כָּל הָעוֹלָם יָשֵׁן – הַס! נָם תַּפּוּחַ וַאֲגָס אִמִּי נָמָה, נִרְדָּם אָבִי עֵרִים רַק אֲנִי וּלְבָבִי. וְהַדְּלִי כִּלְבָבִי עֵר נוֹטֵף פָּז אֶל פִּי הַבְּאֵר נוֹטֵף פָּז וְנוֹטֵף בְּדֹלַח: דּוֹדִי הוֹלֵךְ, דּוֹדִי הוֹלֵךְ. הַס, בַּגַּן נִזְדַּעְזַע נוֹף – דּוֹדִי בָּא אִם פִּרְכֵּס עוֹף? דּוֹדִי, דּוֹדִי! – חוּשׁ מַחֲמַדִּי אֵין בֶּחָצֵר אִישׁ מִלְּבַדִּי.יש לי גן ובאר יש לי ועלי בארי תלוי דלי מדי שבת בא מחמדי מים זכים ישת מכדי. כל העולם ישן - הס! נם תפוח ואגס אמי נמה, נרדם אבי ערים רק אני ולבבי. והדלי כלבבי ער נוטף פז אל פי הבאר נוטף פז ונוטף בדולח: דודי הולך, דודי הולך. הס, בגן נזדעזע נוף - דודי בא אם פרכס עוף? דודי, דודי! - חוש מחמדי אין בחצר איש מלבדי.

מילים: חיים נחמן ביאליק (לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עבד אל רחים אלמסלוב, נחום נרדי (טקסטים נוספים בלחן זה)
כתיבה: תרס"ז-תרס"ח

יֵשׁ לִי גַּן וּבְאֵר יֵשׁ לִי

וַעֲלֵי בְּאֵרִי תָּלוּי דְּלִי

מִדֵּי שַׁבָּת בָּא מַחֲמַדִּי

מַיִם זַכִּים יֵשְׁתְּ מִכַּדִּי.

כָּל הָעוֹלָם יָשֵׁן – הַס!

נָם תַּפּוּחַ וַאֲגָס

אִמִּי נָמָה, נִרְדָּם אָבִי

עֵרִים רַק אֲנִי וּלְבָבִי.

וְהַדְּלִי כִּלְבָבִי עֵר

נוֹטֵף פָּז אֶל פִּי הַבְּאֵר

נוֹטֵף פָּז וְנוֹטֵף בְּדֹלַח:

דּוֹדִי הוֹלֵךְ, דּוֹדִי הוֹלֵךְ.

הַס, בַּגַּן נִזְדַּעְזַע נוֹף –

דּוֹדִי בָּא אִם פִּרְכֵּס עוֹף?

דּוֹדִי, דּוֹדִי! – חוּשׁ מַחֲמַדִּי

אֵין בֶּחָצֵר אִישׁ מִלְּבַדִּי.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

לדינו (2 נוסחים)

Yendome para Marsilia

("כשנסעתי למרסיי")

Yendome para Marsilia

Con un vapor mesageria

T'aseguro' t'aseguro mi querida

Que pasi una hermoza vida

Muy Hermoza es Marsilia

Hermoza en cantidad

Muchachinas, muchachinas arrastando

Tres y cuatro una pará

גרסת ירושלים

מתוך הכרך השני של אותה אנתולוגיה

La mujer de Moxé Vasrsano

Acogedera de sedaqá

Andá andá la vere/x en caza

Con escarpi/n de muxamá

פרטים נוספים

מילים בשפת המקור (ערבית)

תעתיק עברי של השיר הערבי המקורי

יא ראיח פין ויא מסלני

יא בדר חבכ כאויני

אמלא אל מדאם יא ג'מיל ואסקיני

יא עיני מן כת'ר שוקי אליכ מא בנאם

ומן א-שבאכ לארמלכ חאלי

יא עיני יא חלו יא שאע'ל באלי

בתע'יב עאם בס טלו יום

יא עיני תיג'ו תלאוני עא חאלי

חבית ג'מיל יא ריתני זלו

יא עיני איה אל-ג'מאל ואל-חסנ דה כלו

פרטים נוספים

מילים בשפת המקור (ערבית)

תעתיק לטיני של השיר הערבי המקורי

Ya rayih fein wiya msalini

Ya badri hubak kawini

Imla al mudam ya jamil waskini

Ya einai min kuthr shoki ilek ma banam

Umini shubak larmilik hali

Ya einai ya hilu ya sharil bali

Bitrib ham bas tulu yom

Ya einai tiju tlauni aa hali

Habit jamil ya reitni zilo

Ya einai ayeh a[l]jamal walhusni da kulo

תרגום עברי של השיר הערבי המקורי

לְאָן מוּעָדוֹת פָּנֶיךָ? אַתָּה הַמְּשַׁעֲשֵׁעַ אוֹתִי

אַתָּה שֶׁיָּרֵחַ מָלֵא שֶׁל אַהֲבָתְךָ צוֹרְבֵנִי

מָלֵא אֶת כּוֹס הַיַּיִן, הוֹ הַיָּפֶה, וְהַשְׁקֵנִי

עֵינַיִם שֶׁלִּי, מֵרֹב גַּעְגּוּעַי אֵלַיִךְ אֵינִי יָשֵׁן

מֵהַחַלּוֹן אֲנִי מֵטִיל עַצְמִי אֵלַיִךְ

הוֹי עֵינַי, הוֹ הַיָּפָה, מַחְשְׁבוֹתַי לָךְ נְתוּנוֹת

נֶעְדָּרוֹת אַתֶּן שֵׁנָה אַךְ כְּשֶׁתּוֹפִיעוּ יוֹם אֶחָד

הוֹ עֵינַי תִּמְצְאוּנִי כְּמוֹת שֶׁהָיִיתִי

אָהַבְתִּי אֶת הַיָּפֶה הַלְוַאי הָיִיתִי צִלּוֹ

הוֹ עֵינַי מַה נֶּהֱדָר הוּא יֹפִי זֶה כֻּלּוֹ

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

המשך הנוסח המלא

עַל הַשֹּׁקֶת נֵשֶׁב אַט,

רֹאשׁ אֶל-כָּתֵף, יָד אֶל-יָד;

אָחוּד חִידוֹת לָךְ: מַדּוּעַ

רָץ הַכַּד אֶל-הַמַּבּוּעַ?

וּמַדּוּעַ, הַגֶּד-לִי,

יֵבְךְּ בִּדְמָמָה, יֵבְךְּ הַדְּלִי –

טִיף, טִיף, נִים – וְכֹה בְּלִי הֶרֶף

מִן-הָעֶרֶב עַד הָעֶרֶב.

וּמֵאַיִן בָּא הַכְּאֵב

כְּתוֹלַעַת אֶל הַלֵּב? –

הוֹי, הָאֱמֶת שָׁמְעָה אִמִּי,

כִּי לְבָבְךָ סָר מֵעִמִּי?

עָנָה דּוֹדִי וְאָמַר לִי:

שׂוֹנְאַי שֶׁקֶר עָנוּ בִּי!

וּבְעוֹד שָׁנָה, כָּעֵת חַיָּה,

אֶל הַחֻפָּה נֵלֵךְ, פְּתַיָּה!

יוֹם שֶׁל-קַיִץ יַבְהִיק אָז,

עַל רֹאשֵׁנוּ יִיצֶק פָּז,

וִיבָרְכוּנוּ מִן הַגְּדֵרוֹת

כַּפּוֹת עֵצִים טְעוּנֵי פֵּרוֹת.

אָח וָרֵעַ, דּוֹד וּשְׁאֵר,

קָהָל גָּדוֹל, אִישׁ וָנֵר,

וּכְלֵי זֶמֶר כָּל-הַמִּינִים

יוֹלִיכוּנוּ עִם שׁוּשְׁבִינִים.

וְהַחֻפָּה תַּעֲמֹד כָּאן:

בֵּין הַבְּאֵר וּבֵין הַגָּן;

אַתְּ תוֹשִׁיטִי לִי שָׁם דֹּרֶן:

אֶצְבַּע קְטַנָּה עִם צִפֹּרֶן.

וַאֲנִי לָךְ: "הֲרֵי אַתְּ

מְקֻדֶּשֶׁת לִי לָעַד" –

שׂוֹנְאַי יִהְיוּ שָׁם וְרָאוּ,

וּמִקִּנְאָה יִתְפַּקָּעוּ.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

מרים נעמן

פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 1960

על תקליט השידור (וגם בביצועי מרים נעמן ל"בין נהר פרת" ו"אהבת הדסה" בליווי פסנתר) ובעקבותיו בקטלוג הספרייה הלאומית רשום כי הפסנתרן הוא נחום נרדי ואולם עמי ירימי מעיר כי הזיהוי כנראה שגוי: א. מרים נעמן העידה בפניו כי לא הקליטה שירים לקול ישראל בליווי נרדי עצמו; ב. הליווי נעדר את הוירטואוזיות והספונטניות הרגילות בביצועי נרדי; ג. הרישום על תקליט השידור נקי וחלקי שלא כמקובל.

תחילת הליווי לפי הליווי בו מלווה נחום נרדי את ברכה צפירה בהקלטה.

מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

זהו הלחן הידוע לשיר של ביאליק אשר במקורות רבים מופיע כ"עממי סורי".

בספרה "קולות רבים" מעידה ברכה צפירה כי התאימה את מילותיו של ביאליק לשיר הערבי "יא ראייח פין" [בערבית: يا رايح حليوة]. נחום נרדי היה שותף לעיבוד השיר בגרסתו העברית. מילות השיר הערבי נדפסו בספר "כתאב אלמוסיקא א-שרקיה'" (ספר המוסיקה המזרחית) בשנת 1903 או 1904, במסגרת העמודים המוקדשים לשירי מחמד עבד אלרחים אלמסלוב (עמ' 163-164). הלחן מזוהה כמד'הב [פתיח] ביאתי [הכוונה, ככל הנראה, היא שכל השיר במקאם ביאתי]. על פי ד"ר רוני שויקה, השיר הערבי נפוץ ומקובל עד היום בעולם הערבי בשינויי נוסח ובייחוד בפתיח "יא חליוה" (يا حليوة). ההקלטה הישנה ביותר שאותרה לשיר הערבי היא בביצוע עבד אלחי חלמי, שנפטר בשנת 1912.

בלחן המקורי מספר הבדלים מהנוסח בו מקובל לשיר את "יש לי גן". מסביר ד"ר יוסף גולדנברג:

ב"יש לי גן" בנוסח צפירה יש חזרה על שלוש השורות האחרונות בכל בית, תחילה בסיום פתוח ואז בסיום סגור. החל מביצוע נחמה הנדל קוצרה החזרה והצטמצמה לשתי השורות האחרונות בלבד בכל בית.
השורה האחרונה בכל בית במקור מורכבת יותר ו"יושרה" לפי מינור בנוסח שמושר בו "יש לי גן".
במקור חוזרים דווקא על שתי השורות הראשונות בכל בית. בביצוע של עבד אלחי חלמי החזרות רק מהבית השני, אך ברוב הביצועים חוזרים כבר בבית הראשון.

גרסת הלחן הערבי הותאמה גם לפיוט "יפת עין ליבבתיני" (ראו את הטקסט וקראו על הקשרו באתר "הזמנה לפיוט" וצפו כאן בביצוע משה חבושה בפסטיבל העוד) וכן לבקשה "מה נעים נאווה תהילה/ מה נעים נאווה תהילה/ מה נעים נאווה תהילה/ לשיר עם אנשי סגולה בקהל ה'" מאת מרדכי עבאדי, המקובלת אצל יהודי חלב.

פרטים אלה מופיעים בעבודת הדוקטור של קומיקו יאיאמה, "שירת הבקשות של יהודי חלב: המערכת המודלית וסגנון השירה", כרך ב', עמ' 373-374. היא מזהה את סגנון השיר הערבי כ"מוושח עממי" ואת מחבר הפיוט כישעיהו שומר, וכן מוסרת תעתיק עברי של הגרסה הערבית ותרגום.

ללחן קרוב יותר ללחן המפושט של "יש לי גן" מושר גם השיר בלדינו Yendome para Marsila (האזינו לביצוע יצחק לוי). את המילים בלדינו חיבר כנראה אשר מזרחי. יעקב אסל כותב בעבודתו "מירושלים לתוניס ובחזרה: חייו ויצירתו של אשר מזרחי" (עבודת מוסמך, האוניברסיטה העברית, תשס"א), עמ' 41:

מאחורי הקשר הישיר של אשר מזרחי לשיר הזה קיים סיפור מעשה שסופר על ידי שרה בתו של אשר מזרחי. בהיותה ילדה נהגה להתלוות לאביה לסיורים בירושלים (הכוונה לשנים 1919 - 1929). באחד הסיורים שלהם הגיעו לרחוב החבשים כדי לפגוש מוסיקאי מסוים. הם נכנסו לבית בו התגורר "יהודי אשכנזי" שישב ליד פסנתר. אשר מזרחי השמיע לו לחן בעוד והוא ניסה לפענח אותו. שרה לא זכרה מי היה אותו מוזיקאי אך זוכרת היטב שאביה לימד אותו את הלחן של "ינדומה פארה מראסילייה". המוסיקאי שליד הפסנתר רצה להתאים לשיר [יש לי גן] מנגינה מזרחית והוא נעזר באשר מזרחי לצורך זה. סביר להניח שאותו המוזיקאי היה המלחין נחום נרדי.

בנוסח זה אין חזרות על שורות כלל, והשורה הרביעית מעט שונה מהנוסח העברי אך ההבדל בינה לנוסח בערבית גדול יותר. נוסח לחן קרוב לנוסח בלדינו התגלגל גם לשיר בפולנית "פורים עדלאידע".

בעברית הותאם הלחן גם למילים של "אדון עולם", וכך מופיע באנתולוגיה לחזנות ספרדית מאת יצחק לוי, כרך 5, שיר 143 בעמ' 200. שיר חילוני שאליו הותאם הלחן עוד לפני "יש לי גן" הוא "לבי הומה אל עמי".

על פי דן מירון, מהדורה מדעית של שירי ביאליק, כרך ב (דביר, 1990), עמ' 266, זהו השיר השני במחרוזת שירי העם שפירסם ביאליק ב"השילוח", י"ח, חוברת ב (אדר תרס"ח). השיר כונס לראשונה ב"משירי עם" (תרע"ז). שני בתיו הראשונים נדפסו בשינויים ניכרים כשיר ילדים במקראה "שבילים" שבעריכת יעקב פיכמן (אודסה, תרע"ח). השינויים, שנועדו להבליע את הטון הארוטי של השיר, נעשו כנראה בהיתר המשורר.

בהקלטות השונות של השיר, ובעקבותיהן בשירה בציבור, נפוצים הבתים הראשונים של ביאליק בלבד, אך הטקסט השלם אותר גם בפנקסים פרטיים שנועדו לזימרה, למשל פנקסה של שיינע כהן.

לחנים נוספים:

לחן שליצקי
לחן לא ידוע
לחן יצחק ישראל
לחן גבריאל גראד
מילות הבית הראשון של השיר הותאמו גם למנגינת קנון של יוזף היידן (ספר שירים ומנגינות לבית הספר ולעם, כרך ג, עמ' 95)
לשיר גם לחן מאוחר (1969) מאת שמואל הרולד.

ביצועים נוספים:

השיר הערבי המקורי (תזמון 5:43) (באתר הספרייה הלאומית)
השיר בלדינו Yendome para Marsilia בביצוע אברהם פררה
בינה לנדאו (Bina Landau)
עפרה חזה (סרטון)
אנסמבל גפן
העמרנים
אופירה גלוסקא וחבורת רננים
דקלון (שיר שלישי במחרוזת)
עדנה לב (סרטון, תזמון 32:47)
זמרי קאמרן בניצוח אבנר איתי ובעיבוד גיל אלדמע (סרטון, תזמון 19:09; נוסח הלחן כמו אצל ברכה צפירה)
צלילי שבזי (שיר שני במחרוזת אל הגן ארד)
ישראל דיין - שיר רביעי במחרוזת הורה 2022

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

לבי הומה אל עמי

מקור: "שירי עבודה ומולדת קובץ שני", מרכז לתרבות והסברה, עמוד 27

תיווי: הלל אילת

עיבוד מאת: ודיע סברא

גרסת פסנתר זו של השיר הערבי המקורי נדפסה בערך בשנת 1906 עוד לפני שהלחן הותאם לשיר העברי. יש בה חלקים נוספים ללחן. לא ברור אם אלה חלקים שנוספו בעיבוד, או חלקים של הלחן המקורי שנשמטו אחר כך. באותה סדרה נדפסה גם גרסת פסנתר של שיר המקור הערבי של לחן "בין נהר פרת".

ט"ו באב לחנים מזרחיים מקהלות שירי אהבה שירים קאנוניים שידוכי טקסט ולחן

עדכון אחרון: 20.10.2024 14:12:01