המנון הפלמ"ח (לחן "הלוך הלכה החבריא")

זהו הלחן הראשון שהותאם להמנון הפלמ"ח (פרטים על הלחן קראו בדף "הלוך הלכה החבריא"). מאוחר יותר כתב דוד זהבי את הלחן המוכר.

על נסיבות חיבור השיר מספר הפלמ"חניק מוריס בן-דרור (נ' 1922):

הייתי מראשוני מגויסי הפלמ"ח, וכך נטלתי חלק במעמד 'הופעת הבכורה' של שיר הפלמ"ח ואף השתתפתי בשירה, שעה ששרו אותו לראשונה! וכך זה קרה:

בסביבות יולי-אוגוסט 1941 התקיים בקיבוץ אלונים קורס טירונים למגוייסי הפלמ"ח הראשונים, מפלוגה א' ומפלוגה ב'. הקורס נמשך 10 ימים וכלל שַׂדָּאוּת ונשק. ממשתתפי הקורס זכורים לי שני המדריכים של הכיתה שלי, יצחק רבין וששון נבות (נוביק) מהמושבה מצפה. כן זכור לי זרובבל גלעד מעין-חרוד, שהיה אף הוא חניך בקורס. בסיומו עברנו לבית-אורן, שבקרבתו נערך מטווח רובה וזריקת רימון, בוואדי מוסתר מרעשים... המקצה שלי מנה כעשרה בחורים, שזרובבל היה אחד מהם. בסיום המטווח, במקום בו נערך, ביקש זרובבל את תשומת לבנו ואמר שכתב שיר על הפלמ"ח והוא רוצה לקרוא אותו לפנינו. הצטופפנו סביבו, הוא הוציא נייר מהתרמיל שלו והתחיל לקרוא:

"מסביב ייהום הסער, אך ראשנו לא יישח..."

כשגמר לקרוא את השיר, ביקשנו מיד ללמוד אותו, ותוך כדי כך הצמדנו לו את המנגינה הרוסית של שיר-הלכת של 'הצבא האדום':

"הלוך הלכה החבריא..."

וכך, בוואדי עמוק בכרמל, הושר לראשונה שיר הפלמ"ח בלחן רוסי, בקולות כעשרה בוגרי קורס טירונים של הפלמ"ח! השיר התקבל מיד בכל הפלוגות והושר כהמנון - במנגינה הרוסית - תקופה ארוכה, עד שדוד זהבי מקיבוץ נען הלחין לה לחן כחול-לבן!

[נכתב במארס 2014 - זֶמֶרֶשֶׁת]

על חידוש השיר ועוד מספר יהודה זיו (נ' 1926):

בְּזֶמֶר יִפְצַח אִישׁ הַ'פַּ-ח'!
יהודה זיו, ירושלים

הפלמ"ח (ראשי תיבות 'פלוגות מחץ') הוקם, כזכור, בל"ג בעומר תש"א (1941). לימים, כשמנה שש פלוגות ועוד פלוגה ימית, עם 'מחלקה גרמנית' ואף 'מחלקה ערבית' – נתבקש לו גם שיר-לכת הולם! משימה זו הוטלה על פלמ"ח'ניק איש עין-חרוד, זרובבל גלעד – שקיבל לצורך זה יום-חופש וחזר ממנו עם השיר הנודע:

מסביב יהום הסער – אך ראשנו לא יישח,
לפקודה תמיד אנחנו – אנו, אנו הפלמ"ח!

וכן הלאה – 'הכול כלול': מילים ואף מנגינה מן המוכן, ששאל זרובבל מלהיט של אותה עת, שיר-לכת של מקהלת הצבא האדום, הפותח במילים 'הלוך הלכה החבריא, בצבא האדום לעבוד!' אך עד מהרה נתבקש לו, מטבע הדברים, לחן מקורי מ'תוצרת הארץ' – אותו חיבר דוד זהבי, איש נען, והדברים ידועים!

את הוותק בצה"ל נוהגים היום לקבוע באמצעות המספר האישי. ואילו בעת ההיא נעשתה הבחנה זו באמצעות שני הלחנים של 'שיר הפלמ"ח': כשהתואר 'חְ'תִיָאר' ("זָקֵן" בערבית), אשר שימש בלכסיקון הפלמ"ח במשמעות "ותיק", הוענק מטבע הדברים רק למי שזכה לשיר את 'שיר הפלמ"ח' בנעימתו הראשונה, ואני בתוכם!

ב-2011, מששבתי וגויסתי עם פלמ"ח'ניקים נוספים משכבר הימים לציון שנת 'עי"ן (70) לפלמ"ח', הכנתי בין היתר גם שורת כתבות בנושא מרגש זה ל'רגע של עברית' - מדורה של רות אלמגור ב'קול ישראל'. בראשונה שבהן, אשר הוקדשה להקמת הפלמ"ח, סיפרתי את הדברים שהובאו לעיל ולפי תומי אף הדגמתי את נוסחו הראשון של 'שיר הפלמ"ח' באמצעות שירת שורותיו הראשונות בלחן המקורי, הרוסי... מבין התגובות שהגיעו אליי על רגע זה הופתעתי גם לשמוע כי נוסח ראשון זה לא הוקלט מעולם! כך, מבלי משים, הייתה זו גם 'הקלטה היסטורית' שלו...

לימים, בנובמבר 2012, נטלתי חלק בהתכנסות רבת משתתפים ב'פארק רבין' אשר במבואות ירושלים, בצד דרך בורמה – ובהגיע תורי לשוב ולספר 'איך היה בפלמ"ח?' צדה עיני את האקורדיוניסט, הממתין בפאתי הבימה לחלקו המיועד בעת השירה בציבור. בהזדמנות חגיגית זו, על חודו של רגע, שיתפתי אותו ואת קהל השומעים בשירה נלהבת של 'שיר הפלמ"ח', מראשיתו ועד סופו, כולו בלחן המקורי שלו; אך בתוך מהומת אותה 'עצרת רבין' נעלמה, מעשה שטן, אותה הקלטה – ואיננה!

בימים אלה חגגו עמי בני-ביתי את יום הולדתי, וילדיי הפתיעו אותי במתנה מרגשת במיוחד: הקלטת 'שיר הפלמ"ח' מפי, בנעימתו המקורית, באולפן 'הצוללת הצהובה' בירושלים, כשבתי יפעת, תלמידת האקדמיה למוסיקה, שרה עמי בעוד אחיה אלון, בן הזקונים (הנושא בשמו את זכרו של יגאל אלון), מלווה אותנו בנגינה על הפסנתר... ההקלטה, אשר העסיקה אותנו שעות אחדות, הייתה מייגעת - אך מרגשת; ומה שהקל עליי את ביצועה היו, מטבע הדברים, זיכרונות נוסטלגיים משכבר הימים: כל אותה עת ראיתי לנגד עיניי את כותרתו של לקט 'פִּזְמוֹרים' – כך קראנו בעת ההיא, במילה אחת, לאותם פזמונים ומזמורים שנהגנו לשיר מכל הלב ובקולי-קולות! – שהוציא הפלמ"ח לאור, ובשל כללי ה'זֶקְס' (כינוי מחתרת ל'מחתרת') אשר נתחייבנו בהם באותה עת, נשאה חוברת זו את הכותרת המרומזת: 'בזמר יִפְצַח איש הַ'פַּ-ח'... ואגב, לא היה זה אז ה'פ-ח' היחיד: מחלקות הפלמ"ח חנו אז בקיבוצים, ועל-כן נהגנו למסור מדי-שבוע למכבסת הקיבוץ 'שלנו' את בגדינו, שהיו מסומנים בסימן ההיכר של כל אחד מאיתנו. כך, למשל, היה רקום על כל בגדי-'המספר האישי'-שלי – 'פ-ח/76'. וכיוןן שנהגנו אז ללכת במכנסיים קצרים (לבד מן ה'כָּאפִיֶה' הכרוכה לראשנו), ואף מקופלים עד כמה שאפשר, ניכר מספר זה למרחוק כשהוא רקום על השרוך הלבן, המשתלשל מכל גרב לעבר 'הנעליים האוסטרליות' האדומות אשר נעלנו!

אין לפיכך כותרת ראויה יותר להקלטה 'היסטורית' זו, שהוענקה לי לרגל היותי בן פַֹּ"ח (88), מזו של אותה חוברת 'פזמורים' - 'בְּזֶמֶר יִפְצַח אִישׁ הַ'פַּ-ח'!

[נכתב במארס 2014 - זֶמֶרֶשֶׁת]

ביצוע נוסף: דבל'ה גליקמן מתוך "זהו זה" (שנות ה-80)

• המנון הפלמ"ח (לחן "סמרה הופ")
• המנון הפלמ"ח (לחן זהבי)

• הוי את ארץ המולדת
• הלוך הלכה החבריא

לחנים רוסיים   פלמ"ח   הימנונות