בסירה

מִשִּׁפּוּל אֹפֶק כֵּהֵה לִי נִשְׁקְפוּ תְּמוּנוֹת צֵל שָׁם צְרִיחֵי עִיר הוֹמִיָּה מִתְעַטְּפִים בָּאֲפֵל נִיד רוּחַ לַח מְסַלְסֵל אֶת מַרְבַד נוֹזְלֵי-יְאוֹר וּמְשׁוֹט מַלָּחִי יֵלֶא בְּלֵב הַתְּהוֹם לַחֲתֹר וְשׁוּב לִי מֵצִיץ שֶׁמֶשׁ כְּמוֹ מִסִּדְקֵי כְּסוּת וּמַרְאֶה לִי הַמָּקוֹם שָׁם אָבְדָה לִי הָרְעוּתמשיפול אופק כהה לי נשקפו תמונות צל שם צריחי עיר הומיה מתעטפים באפל ניד רוח לח מסלסל את מרבד נוזלי-יאור ומשוט מלחי ילא בלב התהום לחתור ושוב לי מציץ שמש כמו מסדקי כסות ומראה לי המקום שם אבדה לי הרעות

צילום מפנקסו של זאב סגל, ככל הנראה משנות השלושים. מספרת בתו, יעל חָבֵר:

את השיר היו שרים הוריי בביתנו ברעננה בשנות ה-50. הוריי היו חובבי זמר נלהבים, והם שרו במקהלה ברעננה בשנות ה-30 (לצערי אינני יודעת פרטים על מקהלה זו). אחד השירים האהובים עליהם, וגם עליי, היה "משיפול אופק" ("משיפול" כמובן במלעיל, כמו חלק גדול מהמלים).

אבי, זאב סגל, ניהל את "פנקס השירים" בשנים 1934 ועד 1969, כשנפטר בטרם עת. הפנקס כולל שירים רבים ביידיש , בערבית, וגם ברוסית. אבי, שהיה ציוני בכל רמ"ח ושס"ה, אהב זמר בכל שפה...