מילים: חיים נחמן ביאליק
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: עממי בוכרי (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה: 1932
|
מלכה שלמה 
שנת הקלטה: 10.8.2023
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת מילות המקור הבוכרי בלחן אחר. |
נעמי צורי 
שנת הקלטה: 15.7.1954
נראה כי הפסנתרן מאלתר על סמך העיבוד של נרדי.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתשנת הקלטה: 7.1974
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתנחמה הנדל  ביצוע:
עליזה גבאי 
שנת הקלטה: 1960
נכלל בתקליט: שירים ומנגינות לגני ילדים ולכתות הנמוכות של בתי הספר העממיים
מקהלת סמינר לווינסקי 
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
שנת הקלטה: 1954
עיבוד למקהלה בשני קולות שווים, נדפס בספרו של אדל "ולשוננו רינה", עמ' 78. בביצוע המוקלט נוסף תפקיד פסנתר שאינו קיים בגרסה המודפסת.
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתברכה צפירה 
פסנתר: נחום נרדי
שנת הקלטה: 23.7.1937
מקור: תקליטון מס' 8250F בחברת Columbia (צד CO38698)
תאריך ההקלטה המדויק מצוין על התקליטון. ביצוע ברכה צפירה בליווי נחום נרדי גם הוסרט מוקדם יותר. זו הקלטה שונה.
נכלל בתקליט: מי יבנה בית: משירי תל אביב הקטנהברכה צפירה 
שנת הקלטה: 29.3.1968
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:48:37).
מושר בבוכרית (בוכרית-טג'קית?)
קראל שלמון 
שנת הקלטה: 2.12.1947
מקור: תקליטון שידור של רדיו ז'נבה
התקליטון נקלט באוסף קול ישראל ועבר דיגיטציה בספרייה הלאומית יחד עם תקליטי השידור של קול ישראל. על התקליטון רשום בטעות כי זהו לחן יואל ולבה. הכיתוב על תווית התקליטון הוא בצרפתית. השיר נקרא שם Chant du travail. יש הבדל בצליל הראשון של הלחן, והבדל מסוים בקצב גם בהמשך הלחן.
חבורת רננים 
שנת הקלטה: 12.9.1962
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
נכלל בתקליטור: חבורת רננים - האוסף [המסחרי]
יעל אילת  ביצוע:
זמרשת, משתתפי האירוע 
גיטרה: נגה אשד
שנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 2
מועצה מקומית אזור, 13.12.07
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי
דן מירון, "ביאליק: שירים ביידיש, שירי ילדים, שירי הקדשה" (דביר, תשס"א), עמ' 385:
השיר נכתב על פי הזמנת ברל כצנלסון, אשר ביקש ליצור המנון לתנועת הנוער העובד, והוא הודפס בבטאון התנועה "במעלה" (גליון 19 [47], י"ד בתשרי תרצ"ג, 14.10.1932), עמ' 5.
מירון מפרט הדפסות ונוסחים נוספים, לרבות נוסח המשמיט את השורה "כבד העול נעים העול".
ברכה צפירה, "קולות רבים", מסדה, 1979, עמ' 183:
הלחן הוא של שיר בוכרי "רפתאם מאנו". התאמתי לו את שירו של ח.נ.ביאליק. ליווי חיבר לו נ.נרדי.
נחום נרדי כלל את השיר (כמלחינו...) בשירונו "מנגינות לשירים ופזמונות לילדים" מאת ח"נ ביאליק.
ברכה צפירה כותבת כי המקור ב"בוכרית". יש בעצם שתי שפות בוכריות ממשפחות שונות, אוזבכית ותאג'יכית. בשנת 2023 כתבה לנו ד"ר סיגל שלמה כי המקור בתאג'יכית, שלחה לנו הקלטה שאמא שלה שרה בלחן אחר ותרגמה עבורנו (באופן לא מלא). היא מוסיפה: אומנם אני מכירה את חלקו הראשון של השיר בלחן אחר, אך אני משוכנעת שהלחן ששרה צפירה הוא הלחן המקורי. במשפחתנו מקובל להוסיף את השיר בסופו של שיר אחר, למרות ההבנה שמדובר בתוספת משיר אחר. לפי התרשמותי, זמרים בעדה הבוכארית נהגו לפעמים לשנות לחן של שיר ולהחליפו בלחן של שיר אחר. הגרסה שהקליטה אימי, מלכה שלמה, היא לפי הלחן של השיר "עַבְֿדִילָּאה גָ'אן".
שיר נוסף באותו לחן:
לחנים נוספים:
ביצועים נוספים בלחן הזה:
- ברכה צפירה בליווי נחום נרדי (סרטון; הקלטה שונה מאשר בהקלטה המסחרית. ברכה צפירה שרה בשוגג "מִרָעָב". להערכת עדי קדמון, התאריך בין 9.1930 ל1932).
- משתתפי המופע "דבקה פנטזיה" (סרטון)
- יהורם גאון (מותאם לתמונות לפי הטקסט)
- קולות שלובים (סרטון)
- בנג'מין מייסנר (Benjamin Maissner) -
- ורדינה כהן (סרטון, תזמון 4:00)
- רפי ליאון (סרטון, תזמון 24:35)
- להקת הנמלים מתוך הצגת הילדים "אופס הילדים התכווצו" (סרטון)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: הלל אילת