מילים (5 גרסאות)
אַתְּ לִי תַּפּוּחַ וְרִמּוֹן
אַתְּ לִי מַלְכָּה בְּלִי אַרְמוֹן
שְׁחֹרוֹת עֵינַיִךְ, לָךְ צַמּוֹת
אַתְּ לִי כְּאֵב בָּעֲצָמוֹת.
שׁוֹשַׁנַּת תֵּימָן
שׁוֹשַׁנַּת תֵּימָן
אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ לְחָתָן
אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ לְחָתָן.
אָנָּא הַגִּידִי לִי בְּסוֹד:
יֵשׁ לָךְ דּוֹדִים, וּמִי לָךְ עוֹד?
אָנָּא הַגִּידִי לִי בְּסוֹד:
יֵשׁ לָךְ חָתָן, וּמִי לָךְ דּוֹד?
שׁוֹשַׁנַּת תֵּימָן...
אֵין לִי דּוֹדִים, אֵין לִי חָתָן;
יֵשׁ לִי רַק חֲמוֹר קָטָן
פַּעֲמוֹנִים עַל צַוָּארָיו
וְהוּא נוֹשֵׂא כַּדֵּי חָלָב.
אָזְנָיו אֲרֻכּוֹת,
עֵינָיו מְתוּקוֹת.
זֶה הוּא דּוֹדִי וְזֶה חֲתָנִי,
אֵין לִי אַחֵר בָּרֹאשׁ שֶׁלִּי.
אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ לְחָתָן
אֲנִי אֶהְיֶה חֲמוֹר קָטָן
אֲנִי אֶשָּׂא כַּדֵּי חָלָב
וְרַק אוֹתָךְ תָּמִיד אֹהַב.
אָזְנַי אֲרֻכּוֹת,
עֵינַי מְתוּקוֹת.
בּוֹאִי כַּלָּה, בּוֹאִי כַּלָּה,
הָבָה נִשְׂמָחָה וְנָגִילָה!
אַתְּ לִי מַלְכָּה בְּלִי אַרְמוֹן
שְׁחֹרוֹת עֵינַיִךְ, לָךְ צַמּוֹת
אַתְּ לִי כְּאֵב בָּעֲצָמוֹת.
שׁוֹשַׁנַּת תֵּימָן
שׁוֹשַׁנַּת תֵּימָן
אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ לְחָתָן
אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ לְחָתָן.
אָנָּא הַגִּידִי לִי בְּסוֹד:
יֵשׁ לָךְ דּוֹדִים, וּמִי לָךְ עוֹד?
אָנָּא הַגִּידִי לִי בְּסוֹד:
יֵשׁ לָךְ חָתָן, וּמִי לָךְ דּוֹד?
שׁוֹשַׁנַּת תֵּימָן...
אֵין לִי דּוֹדִים, אֵין לִי חָתָן;
יֵשׁ לִי רַק חֲמוֹר קָטָן
פַּעֲמוֹנִים עַל צַוָּארָיו
וְהוּא נוֹשֵׂא כַּדֵּי חָלָב.
אָזְנָיו אֲרֻכּוֹת,
עֵינָיו מְתוּקוֹת.
זֶה הוּא דּוֹדִי וְזֶה חֲתָנִי,
אֵין לִי אַחֵר בָּרֹאשׁ שֶׁלִּי.
אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ לְחָתָן
אֲנִי אֶהְיֶה חֲמוֹר קָטָן
אֲנִי אֶשָּׂא כַּדֵּי חָלָב
וְרַק אוֹתָךְ תָּמִיד אֹהַב.
אָזְנַי אֲרֻכּוֹת,
עֵינַי מְתוּקוֹת.
בּוֹאִי כַּלָּה, בּוֹאִי כַּלָּה,
הָבָה נִשְׂמָחָה וְנָגִילָה!
מקור:
"זה הסוד שלי"
, מפעלי תרבות וחינוך
, 1987
, 142
–143
אַתְּ לִי תַּפּוּחַ וְרִמּוֹן
אַתְּ לִי מַלְכָּה בְּלִי אַרְמוֹן
שְׁחוֹרַת עֵינַים וְצַמּוֹת
אַתְּ לִי כְּאֵשׁ בָּעֲצָמוֹת.
שׁוֹשַׁנַּת תֵּימָן
מִי, מִי הֶחָתָן
אָנָּא הַגִּידִי לִי בְּסוֹד:
מִי דּוֹדֵךְ, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד?
אֵין לִי דּוֹדִים, אֵין לִי חָתָן;
יֵשׁ לִי רַק חֲמוֹר קָטָן
וּפַעֲמוֹן עַל צַוָּארָיו
וְהוּא נוֹשֵׂא כַּדֵּי חָלָב.
אָזְנָיו אֲרֻכּוֹת,
עֵינָיו מְתוּקוֹת.
זֶה חֲמוֹרִי, וְזֶה חֲתָנִי,
וְאֵין אַחֵר וְאֵין שֵנִי
אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ לְחָתָן
אֲנִי אֶהְיֶה חֲמוֹר קָטָן
אֲנִי אֶשָּׂא כַּדֵּי חָלָב
וְרַק אוֹתָךְ תָּמִיד אֹהַב.
אָזְנַי אֲרֻכּוֹת,
עֵינַי מְתוּקוֹת.
אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ לְחָתָן
- יֵשׁ לִי כְּבַר חֲמוֹר קָטָן.
אַתְּ לִי מַלְכָּה בְּלִי אַרְמוֹן
שְׁחוֹרַת עֵינַים וְצַמּוֹת
אַתְּ לִי כְּאֵשׁ בָּעֲצָמוֹת.
שׁוֹשַׁנַּת תֵּימָן
מִי, מִי הֶחָתָן
אָנָּא הַגִּידִי לִי בְּסוֹד:
מִי דּוֹדֵךְ, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד?
אֵין לִי דּוֹדִים, אֵין לִי חָתָן;
יֵשׁ לִי רַק חֲמוֹר קָטָן
וּפַעֲמוֹן עַל צַוָּארָיו
וְהוּא נוֹשֵׂא כַּדֵּי חָלָב.
אָזְנָיו אֲרֻכּוֹת,
עֵינָיו מְתוּקוֹת.
זֶה חֲמוֹרִי, וְזֶה חֲתָנִי,
וְאֵין אַחֵר וְאֵין שֵנִי
אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ לְחָתָן
אֲנִי אֶהְיֶה חֲמוֹר קָטָן
אֲנִי אֶשָּׂא כַּדֵּי חָלָב
וְרַק אוֹתָךְ תָּמִיד אֹהַב.
אָזְנַי אֲרֻכּוֹת,
עֵינַי מְתוּקוֹת.
אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ לְחָתָן
- יֵשׁ לִי כְּבַר חֲמוֹר קָטָן.
אַתְּ לִי תַּפּוּחַ וְרִמּוֹן
אַתְּ לִי מַלְכָּה בְּלִי אַרְמוֹן
שְׁחוֹרַת עֵינַים וְצַמּוֹת
אַתְּ לִי כְּאֵשׁ בָּעֲצָמוֹת.
שׁוֹשַׁנַּת תֵּימָן
מִי, מִי הֶחָתָן
אָנָּא הַגִּידִי לִי בְּסוֹד:
מִי הוּא דּוֹדֵךְ, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד?
אֵין לִי דּוֹדִים, אֵין לִי חָתָן;
יֵשׁ לִי רַק חֲמוֹר קָטָן
וּפַעֲמוֹן עַל צַוָּארָיו
וְהוּא מוֹבִיל כַּדֵּי חָלָב.
אָזְנָיו אֲרֻכּוֹת,
עֵינָיו מְתוּקוֹת.
זֶה חֲמוֹרִי, וְזֶה קְטַנִּי,
אֵין לִי אַחֵר וְאֵין שֵנִי
אַתְּ לִי חַיַּי, אַתְּ לִי אוֹרִי
תְּלִי פַּעֲמוֹן עַל צַוָּארִי
שִׂימִי עָלַי כַּדֵּי חָלָב
וְעַד עוֹלָם אוֹתָךְ אֹהַב
אָזְנַי אֲרֻכּוֹת,
עֵינַי מְתוּקוֹת.
וּבִלְבָבִי רִנָּה גִּילָה
לְכָה דּוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה!
אַתְּ לִי מַלְכָּה בְּלִי אַרְמוֹן
שְׁחוֹרַת עֵינַים וְצַמּוֹת
אַתְּ לִי כְּאֵשׁ בָּעֲצָמוֹת.
שׁוֹשַׁנַּת תֵּימָן
מִי, מִי הֶחָתָן
אָנָּא הַגִּידִי לִי בְּסוֹד:
מִי הוּא דּוֹדֵךְ, דּוֹדֵךְ מִדּוֹד?
אֵין לִי דּוֹדִים, אֵין לִי חָתָן;
יֵשׁ לִי רַק חֲמוֹר קָטָן
וּפַעֲמוֹן עַל צַוָּארָיו
וְהוּא מוֹבִיל כַּדֵּי חָלָב.
אָזְנָיו אֲרֻכּוֹת,
עֵינָיו מְתוּקוֹת.
זֶה חֲמוֹרִי, וְזֶה קְטַנִּי,
אֵין לִי אַחֵר וְאֵין שֵנִי
אַתְּ לִי חַיַּי, אַתְּ לִי אוֹרִי
תְּלִי פַּעֲמוֹן עַל צַוָּארִי
שִׂימִי עָלַי כַּדֵּי חָלָב
וְעַד עוֹלָם אוֹתָךְ אֹהַב
אָזְנַי אֲרֻכּוֹת,
עֵינַי מְתוּקוֹת.
וּבִלְבָבִי רִנָּה גִּילָה
לְכָה דּוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה!
מקור:
"נתן אלתרמן: צריך לצלצל פעמיים [מילים בלבד]"
, הוצאת הקיבוץ המאוחד
, 2002
, 120
אַתְּ לִי תַּפּוּחַ וְרִמּוֹן
אַתְּ לִי מַלְכָּה לְלֹא אַרְמוֹן
אַתְּ לִי יְפַת עֵינַים וְצַמּוֹת
אַתְּ לִי כְּאֵב בָּעֲצָמוֹת
שׁוֹשַׁנַּת תֵּימָן, שׁוֹשַׁנַּת תֵּימָן
אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ לְחָתָן
אֲנִי אֶהְיֶה חֲמוֹר קָטָן
אַתְּ לִי מַלְכָּה לְלֹא אַרְמוֹן
אַתְּ לִי יְפַת עֵינַים וְצַמּוֹת
אַתְּ לִי כְּאֵב בָּעֲצָמוֹת
שׁוֹשַׁנַּת תֵּימָן, שׁוֹשַׁנַּת תֵּימָן
אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ לְחָתָן
אֲנִי אֶהְיֶה חֲמוֹר קָטָן
על הגרסה: מתוך ספרה של ציונה לירון "דפיקות על פח" (הוצאת י. גולן, 2000), עמ' 70.
אין לי תפוח ורימון...
מקור:
"חאפלה של שירים: לקט שירים המושרים בחאפלות [מלים ואתחלתות לחן]"
, ידיעות אחרונות
, 1982
על הגרסה: לפי כרטסת מאיר נוי. לא נבדק במקור.
הקלטות (2)
על השיר
השיר נכתב לנשפי פורים של המטאטא 1939. אחר כך בוצע בלהקת החישטרון במלחמת השחרור בדואט של יפה ירקוני וטולי רביב.
עוד באותו לחן: שיר העבודה והמלאכה (וראו שם על המקור).
ביצועים נוספים:
- צלילי הכרם
- דודו אלהרר וג'ודי דרבי (סרטון, מתוך "קרנבל בתל אביב 1930", תזמון 19:30)
- ורדינה כהן (תזמון 5:00)
- צלילי שבזי (השובלים) (שיר שני במחרוזת גדליה)
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.