אוי לי וי לי

השיר העברי נכתב למנגינת שיר רוסי שטרם זוהה.

על פי חגית הלפרין, "מעגבניה ועד סימפוניה", עמ' 79 - 80:

השיר נדפס ב"כתובים", שנה ו', גליון מ'-מ"א, ערב ראש השנה תרצ"ג (30.9.1932). בראשית שנת תרצ"ג ביקש שלונסקי לחדש את המדור "זמירות" שהתחיל להתפרסם בשנתו הראשונה של "כתובים" בשנת תרפ"ו והוקדש לשירי עם ארצישראליים. במסגרת המדור המחודש פרסם את הפזמון שלפנינו ובשוליו העיר "אנו מחדשים בזה את מדור ה"זמירות" שהיה קבוע אצלנו לשעבר, ועשה פעולה חשובה להפצת זמירות חדשות של משוררים עברים. רוב הזמירות שפרסמנון בשעתן מושרות עכשיו בארץ ובתפוצות. תווי הניגון של הזמירה הניתנת בזה יתפרסמו בגיליון הבא". בסופו של דבר לא נדפסו התווים ולמדור ה"זמירות" לא היה המשך.

לפי עדותו של המשורר יעקב אורלנד (במכתב לארכיון שלונסקי 10.3.93, ובמכתביו של אורי יעקובוביץ לארכיון שלונסקי 7.2.93 ו4.3.93), השיר הזה הוא תרגום-עיבוד של פזמון רוסי שהובא על ידי חברי "הבימה" בעלותם ארצה והייתה לו מנגינה ידועה. לפי סיפוריהם של אנשי "הבימה" נהג הבמאי שלהם יבגני ואכטאנגוב לפזם פזמון רוסי מלנכולי זה. לדברי אורלנד, שינה שלונסקי את "תפאורת" השיר הרוסי והתאימה לאווירת ארץ ישראל. מנגינת השיר היא ככל הנראה מנגינה ארמנית עממית והשיר הושר הן ברוסית הן בעברית על פי מילותיו של שלונסקי.

הלחן קיים בכתב יד בעיבוד קל בארכיון מרדכי זעירא בספרייה הלאומית, אך ללא פרטים. אין בזה הוכחה שזעירא הלחין את השיר (בדרך כלל הוא נוהג לחתום על כתבי היד שלו), ואפשר שהעלה על הכתב לחן ששמע. 

לחנים רוסיים   יין, כרם, ענבים, בציר   לחנים שלא אותרו במזהי שירים