מרש עצוב

כָּל הָרוּחוֹת עָיְפוּ מִלֶּכֶת כָּל הַחוֹפִים שׁוֹקְטִים כַּיָּם. לַמֶּרְחַקִּים שִׁירָה מִשְׁתַּפֶּכֶת לָאֳפָקִים פּוֹסֵעַ אָדָם. לָמָּה קוֹדֵר הַחוֹף עִם לַיְלָה לָמָּה נוּגָה שִׁירַת-אָדָם - עֶצֶב כַּזֶּה - תִּבְכֶּה, וַדַּאי לָהּ "טֶרֶם נוֹלַד עַל חוֹף-הָעוֹלָם"... מִי שֶׁלִּבּוֹ עָצֵב בָּעֶרֶב מִי שֶׁעוֹרֵג אֶל חוֹף בָּהִיר בּוֹאָה עִמָּנוּ, בּוֹאָה אָחִינוּ יַחַד נִדּוֹד וְיַחַד נָשִׁיר! כִּי נוֹדְדֵי-דְּרָכִים נוֹלַדְנוּ וְאוֹהֲבֵי תּוּגַת-חוֹפִים וּבַדְּרָכִים לָשִׁיר לָמַדְנוּ מַרְשִׁים יָפִים וַעֲצוּבִים...כל הרוחות עייפו מלכת כל החופים שוקטים כים. למרחקים שירה משתפכת לאופקים פוסע אדם. למה קודר החוף עם לילה למה נוגה שירת-אדם - עצב כזה - תבכה, וודאי לה "טרם נולד על חוף-העולם"... מי שליבו עצב בערב מי שעורג אל חוף בהיר בואה עמנו, בואה אחינו יחד נידוד ויחד נשיר! כי נודדי-דרכים נולדנו ואוהבי תוגת-חופים ובדרכים לשיר למדנו מרשים יפים ועצובים...

 השיר בכתב ידו של נתן יונתן.