החרגול

עַל גִּבְעוֹל מְטַפֵּס לוֹ הַחַרְגּוֹל מְטַפֵּס הוּא וְעוֹלֶה קְצָת לָנוּחַ עַל עָלֶה עַל עָלֶה הוּא נִתְלֶה הוּא מַבִּיט וּמִתְפַּלֵּא: הַר, שָׁמַיִם וְעָנָן וַאֲנִי כָּל כָּךְ קָטָן חִישׁ יוֹרֵד לוֹ הַחַרְגּוֹל חִישׁ מַחְלִיק מִן הגִּבְעוֹל לְסַפֵּר לַחֲבֵרָיו נִפְלְאוֹת רָאוּ עֵינָיו על גבעול מטפס לו החרגול מטפס הוא ועולה קצת לנוח על עלה על עלה הוא נתלה הוא מביט ומתפלא: הר, שמיים וענן ואני כל כך קטן חיש יורד לו החרגול חיש מחליק מן הגבעול לספר לחבריו נפלאות ראו עיניו

מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 75 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 3