טווס זהב

טַוַּס זָהָב בָּא בִּיעָף לְמַעְלָה מִמְּדִינָה זָרָה נוֹצַת זָהָב מִכְּנָפוֹ נָפְלָה וְנַפְשׁוֹ מָרָה לֹא עַל נוֹצַת הַזָּהָב יָצֵר לִי צַר לִי עַל הַטַּוָּס לֹא עַל הֶחָתָן יָצֵר לִי אֶלָּא עַל הַבַּת כַּמָּה בּוֹדֶדֶת, אִמִּי נֶחְמֶדֶת צִפּוֹר בְּיָם זוֹעֵף כָּךְ מַר מִמָּוֶת, אִמִּי אוֹהֶבֶת זִוּוּג עִם אִישׁ רַע לֵב צִפּוֹר אוֹבֶדֶת, אִמִּי נֶחְמֶדֶת אִם [אֵם? ] אֵין לָהּ גַּג וְקֵן כָּךְ בַּת סוֹבֶלֶת מִפִּי חוֹתֶנֶת וּמְזוֹנוֹת הַחוֹתֵן טווס זהב בא ביעף למעלה ממדינה זרה נוצת זהב מכנפו נפלה ונפשו מרה לא על נוצת הזהב ייצר לי צר לי על הטווס לא על החתן ייצר לי אלא על הבת כמה בודדת, אמי נחמדת ציפור בים זועף כך מר ממוות, אמי אוהבת זיווג עם איש רע לב ציפור אובדת, אמי נחמדת אם אין לה גג וקן כך בת סובלת מפי חותנת ומזונות החותן