יציאת מצרים (לחן עממי תימני)

התמליל נדפס לראשונה בעיתון "הצפירה לילדים" (תרע"ד) [לפי: אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית 1900 - 1948, חלק א', עמ' 204).

מנשה רבינא ,"משה בשירי עם ובשירי ילדים" (מחניים קט"ו [תשכ"ז]), עמ' קכג-קכד:

"בחוברת "בקרן זוית", חלק שני, המכילה שירים מאת יחיאל הלפרין-יואל אנגל, יש שיר אחד לפסח. בשער החוברת רשום שאלה הם "שירי משחק לגני ילדים ולבתי ספר". לא כל השירים בחוברת זו מתאימים לגן-הילדים וגם לא לכיתות הנמוכות של בית הספר, והשיר שבו אנו עומדים לעיין שייך לסוג זה. הוא ארוך ואינו קל לזימרה. הוא גם מעורר בעיית ה"קופירייט" כפי שנראה להלן. אבל הוא נעים מאוד, ורעננותו הולמת את הנושא "יציאת מצרים" שלו מוקדשות המילים של יחיאל הלפרין...

ברור ש[המלודיה] אינה מאת יואל אנגל... מנגינות אחדות שבחלק זה "הועתקו מכתב-ידו של המנוח ע"י המורה לזימרה מר דויד מערבי בהשתתפותה של הגברת א. ק. אנגל", ואלה לא ידעו לסמן את המקור של המלודיה לשיר "יציאת מצרים". היום אנו יודעים שזוהי מלודיה תימנית. בקובץ "צלילי הארץ" שחובר בידי אברהם צבי אידלזון, עמוד 44, אנו מוצאים שיר "אהבת רעיה" [בלחן זה]. הקובץ של אידלזון נדפס בברלין בשנת 1922; הקובץ "בקרן זוית" נדפס בתל-אביב בשנת 1927. יש להניח, שיואל אנגל ראה את הקובץ של אידלזון, ואולי שמע את השיר "אהבת רעיה" מפי תלמידות בסמינר למורות, שבו לימד מוזיקה. הוא התרשם מאוד מהמלודיה התימנית, והוא לקח מתוכה את המחצית השנייה להתאימה למילים של יחיאל הלפרין". [למעשה, אידלסון פרסם את השיר התימני כבר ב1908 ואנגל עיבד את כולו כבר ב1912. ראו בדף "אהבת רעיה רצוני".]

החלק האחרון של הלחן זהה לחלק האחרון של "כי תבואו".

צפורה סמברג מספרת:

זכור לי שאת כיתה א' (בשנת 36) ביליתי בבית ספר קטן ונחמד בשם "גימנסיה ביאליק", שעמד בקצה רחוב ביל"ו - ליד שיינקין. היתה לנו מורה ממש מעולה. נדמה לי שקראו לה לאה. לפני כל חג עשינו "הצגה" ולפעמים זאת היתה ממש הופעה וכל ההורים הוזמנו.
לחג הפסח "המחזנו" את השיר "יציאת מצרים": לכל אחד מהילדים היה מקל ביד, חבל כרוך למתניו ושק מצות (התיק הקטן שבו היינו מביאים את הכריך לארוחת 10) על גבו. כך הלכנו בשורה סביב השולחנות בכיתה, הולכים לאט ושרים, בגב כפוף כאילו ממשא השק על שכמנו. זאת היתה המחשה ממשית של יציאת מצרים!

ועוד בשנת 1936 - מספרת ד"ר שרה רמני:

מצאתי באתרכם את השיר ששרתי – עם אחי – בשנת 1936 בליל הסדר . אנחנו גרנו בחיפה, וסבא וסבתא מתל אביב (שהיו חרדים) באו לפסח לפנסיון סגל על הכרמל. אמא שלנו – חילונית לחלוטין – הכינה את אחי ואותי לעשות "הצגה" של השיר. לבשנו "עבאיות" ו"עגלים", מקל ביד, ושרנו את השיר תוך הליכה סביב השולחן. המנגינה התימנית אכן היא זו ששרנו אז, רק לא ידענו זאת... השנה (2013) שרתי את השיר בליל הסדר לילדיי ולנכדיי!

ביצועים נוספים:

• לאה שבת מתוך "נתיב הזמר" 

ראו את השיר גם בלחן דוידוביץ'.

• יציאת מצרים (לחן דוידוביץ')

אביב ופסח   שירים קאנוניים