הפלא ופלא - מרים בן עזרא

וּמֹשֶׁה הִכָּה עַל צוּר בַּמַּטֶּה הִכָּה עַל סֶלַע (סֶלַע). בַּמַּטֶּה הִכָּה עַל סֶלַע וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם (מַיִם). הַפְלֵא וָפֶלֶא הַפְלֵא וָפֶלֶא! (פֶּלֶא!) הַפְלֵא וָפֶלֶא אָמֵן סֶלָה. וּמֹשֶׁה הֵבִיא גְּדִי וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע (סֶלַע). וַיְהִי קוֹלוֹ כַּמַּעְיָן זַךְ וְצָלוּל כַּמַּיִם (מַיִם). הַפְלֵא וָפֶלֶא... וְקַרְנַיִם צָמְחוּ לַגְּדִי קַרְנֵי צוּר, קַרְנֵי סֶלַע (סֶלַע). וּזְאֵבִים שִׁבְעִים נָגַח בָּן וְעָבַר בָּאֵשׁ, בַּמַּיִם (מַיִם). הַפְלֵא וָפֶלֶא...ומשה הכה על צור במטה הכה על סלע (סלע). במטה הכה על סלע ויצאו ממנו מים (מים). הפלא ופלא הפלא ופלא! (פלא!) הפלא ופלא אמן סלה. ומשה הביא גדי ויניקהו דבש מסלע (סלע). ויהי קולו כמעיין זך וצלול כמים (מים). הפלא ופלא... וקרניים צמחו לגדי קרני צור, קרני סלע (סלע). וזאבים שבעים נגח בן ועבר באש, במים (מים). הפלא ופלא...

מילים: יעקב דוד קמזון
לחן: ידידיה אדמון (טקסטים נוספים בלחן זה)
הלחנה: 1947

וּמֹשֶׁה הִכָּה עַל צוּר

בַּמַּטֶּה הִכָּה עַל סֶלַע (סֶלַע).

בַּמַּטֶּה הִכָּה עַל סֶלַע

וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם (מַיִם).

הַפְלֵא וָפֶלֶא

הַפְלֵא וָפֶלֶא! (פֶּלֶא!)

הַפְלֵא וָפֶלֶא

אָמֵן סֶלָה.

וּמֹשֶׁה הֵבִיא גְּדִי

וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע (סֶלַע).

וַיְהִי קוֹלוֹ כַּמַּעְיָן

זַךְ וְצָלוּל כַּמַּיִם (מַיִם).

הַפְלֵא וָפֶלֶא...

וְקַרְנַיִם צָמְחוּ לַגְּדִי

קַרְנֵי צוּר, קַרְנֵי סֶלַע (סֶלַע).

וּזְאֵבִים שִׁבְעִים נָגַח בָּן

וְעָבַר בָּאֵשׁ, בַּמַּיִם (מַיִם).

הַפְלֵא וָפֶלֶא...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

בית נוסף (מתוך "ספר שירים ומנגינות ב'")

וְהִנֵּה עוֹד גַּם כַּיּוֹם

אֶל יְשִׁימוֹן, אֶל צוּר, אֶל סֶלַע

הַגְּדִי אֲרֹךְ קַרְנַיִם

יַעֲלֶה מֵאֵשׁ, מִמַּיִם,

יַעֲלֶה שׁוֹתֵת דָּם,

גְּדִי עוֹלָם חַי וְקַיָּם...

הַפְלֵא וָפֶלֶא...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

מרים בן עזרא

אקורדיון: אסתר (אסתריקו) ברגר
תוף: ברוך קליטמן
שנת הקלטה: 1958
נכלל בתקליט: Folk Songs of Israel

השיר פורסם לראשונה ב"דבר לילדים" כרך י"ז חוברות 26-27 בתאריך 3.4.1947

מנשה רבינא, "משה בשירי עם ובשירי ילדים" (מחניים קט"ו [תשכ"ז], עמ' קכד):

"שיר זה זכה לתפוצה רבה, ובצדק. גם המילים וגם המלודיה אומרות חדווה, רעננות, חג. המלודיה אינה מאז'ורית עליזה, אבל יש בה הומור שבהתרוממות הרוח. יש להצטער על כך שגם כלפי שיר מעניין זה נהג ה"עם", ה"ציבור", מנהג של מתקן ומשכלל, והוא פישט את המלודיה, ושיווה לה מטרום אחיד של 4/4 גם בטאקטים שהקומפוזיטור אדמון הכתיב בפירוש להאריך את ההברה האחת והוא מגיע על ידי כך לטאקט של 6/4. לעומת זאת, אין הקהל יכול להתנכל לטאקט של 5/4, ודווקא טאקט זה במטרום הנדיר נשמר במקוריותו.

השיר הזה מצטיין גם בתכונת ה"מענה" המיוחדת לו. חלקו העיקרי מושר על פי רוב בפי סולן, והקהל עונה לעומתו[...]. במקרה של זמרת-מענה יכול הסולן לבוא להצלת השיר ולהשמיעו בהתאם למטרום המקורי הרשום בידי הקומפוזיטור. הקהל מרצונו או שלא מרצונו יחכה בסבלנות (או באי-סבלנות) למילה , שבה יוכל להצטרף אל הסולן

... וטוב יעשה המדריך לזימרה-בציבור אם יסביר ... גם את הייחוד של המוטיוו אשר בו מוזמן הציבור לענות לסולן. למילים "סלע", מים", "פלא", "טלה", מכתיב ידידיה אדמון גם ריתמוס שונה מקודמיו. יש בכך עניין מיוחד, יש כאן כוונה, רצון מיוחד הנובע מההתרשמות של הקומפוזיטור מהמילים של הפייטן."

ביצועים נוספים:

ר' גם מילים עממיות לאותו לחן: ומשה יליד בוכרה; וכן פרודיה מתוך "פוציםפוצים" (2018)

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

ומשה יליד בוכרה

תודה לנעמי בן-גור ששלחה את התווים.

עריכת תווים: יערה מיטלמן

מקהלות שירי ילדים אביב ופסח אושיות ואישיויות שירים קאנוניים

עדכון אחרון: 16.10.2024 19:18:08