מנגינה לי (לחן צבי בן-יוסף)

מַנְגִּינָה לִי וּנְגִינָה לִי מִיָּמִים מִשֶּׁכְּבָר, מִמִּדְבַּר יָם, מִקֶּרֶן אוֹר, מִמַּחֲזוֹת עַל נְהַר כְּבָר. הֲדוּקַת אֵשׁ וּרְטֻבַּת גִּיל וְרַבָּתִי אֱיָל שְׁטָפַתְנִי זוֹ. מְהַבְהֶבֶת בִּי: עֲלֵה, וּצְלַח וּפְעָל! וְעוֹלָה הִיא וּפוֹרְצָה הִיא עַד-סְגוֹר הַלֵּב הָתָּם, – שִׁיר דָּמִי הוּא, שִׁיר נִצְחִי הוּא, שִׁיר עִבְרִי הוּא שיר מָלֵּא עֹז וָרָם. הֵילִילוּ יוֹשְׁבֵי מָעֹז יָם, בַּת-פְּלֶשֶׁת מַר לָהּ מָר – הַיַּרְדֵּן לָךְ, וְהַלְּבָנוֹן לָךְ, וְהַמִּישׁוֹר וְהָהָר. מִנַּחַל פְּרָת עַד לְבוֹא חֲמַת וְהַמִּדְבָּר בָּהּ רָב הַגְּבוּל תְּתָאֲרוֹ יַד-יָהּ, תִּרְאֶנּוּ עֵין הָעָב. כִבְשׁוּ אֶרֶץ בְּחֶזְקַת-יָד וְנֶאֱחַזְתֶּם בָּהּ, וּבְנִיתֶם בִּנְיַן-עַד לַדּוֹר הַקָּם לָכֶם, הַבָּא!מנגינה לי ונגינה לי מימים משכבר, ממדבר ים, מקרן אור, ממחזות על נהר כבר. הדוקת אש ורטובת גיל ורבתי איל שטפתני זו. מהבהבת בי: עלה, וצלח ופעל! ועולה היא ופורצה היא עד-סגור הלב התם, – שיר דמי הוא, שיר נצחי הוא, שיר עברי הוא שיר מלא עוז ורם. הילילו יושבי מעוז ים, בת-פלשת מר לה מר – הירדן לך, והלבנון לך, והמישור וההר. מנחל פרת עד לבוא חמת והמדבר בה רב הגבול תתארו יד-יה, תראנו עין העב. כבשו ארץ בחזקת-יד ונאחזתם בה, ובניתם בנין-עד לדור הקם לכם, הבא!