מילים: אברהם ברושי
לחן: פרד מישל (טקסטים נוספים בלחן זה)
|
רוברט הלנס, לילית נגר 
ליווי: משה (פיסי) אושרוביץ ולהקתו
שנת הקלטה: 1954 מקור: תקליטון בחברת מקולית. המספר בתחתית: 702, המספר בצד: 249. על התקליטון: אל תיקח ללב. |
אברהם ברושי התאים שני נוסחים עבריים (נטולי זיקה לטקסטים בשפות אחרות) לשתי גרסאות שונות של הלחן.
מקור השיר הוא שיר ילדים דרום אפריקאי הנקרא בשפת הבּוֹרים suikerbossie (האזינו להקלטה מ1936 בביצוע דויד דה-לאנגה (David de-Lange). השיר מוכר יותר בנוסחו האנגלי Sugarbush. הנוסח האנגלי הוצג לראשונה בארצות הברית ע"י ג'וזף מאראיס (Josef Marias), זמר יוצא דרום אפריקה, שהרבה לשיר ולהקליט שירים דרום אפריקאיים (ר' השיר בביצועו בתקליט משנת 1944 [לפי הכיתוב בסרטון, מתחתיו רשום 1946). הקלטה זו כוללת רק חלק אחד של לחן (הפזמון). לפי דן אלמגור, שהכיר את ג'וזף מאראיס, הוא היה יהודי ושם משפחתו המקורי היה פסח. (תודה לצבי גלעד [גרימי]). נוסח הלחן בהקלטות אלה כולל רק פזמון השיר.
הלחן הדרום-אפריקני מיוחס לפרד מישל בדף הפייסבוק של נכדו, המספר כיצד חיבר את השיר בלכתו לקטוף שיחי סוכר בדרום אפריקה.
הנוסח העברי הראשון נדפס בשנת 1951 כמס' 5 בסדרת הפרסומים הבדידים "פזמוני העולם", וכפי שכתוב עליו במפורש, הוא הותאם לנוסח הצרפתי Le Petite Marie. נוסח זה התפרסם בפי הזמרת טוהאמא. נוסח זה כולל חלק נוסף ללחן (בתים). חלק לחן זה קיים גם בגרסה שיצאה בתקליט באנטוורפן, בביצוע תזמורת הריקודים Vrij en blij בניצוח וסל דקר ([Wessel Dekker [1914-2006). על התקליט רשום שהשיר "עממי" (traditional).
בפרסום הנוסח העברי הראשון רשום כי מחברי המוסיקה הם וסל דקר וס. מ. אייסן (S. M. Eyssen) - בעל תזמורת הריקודים הדרום-אפריקני סטפן אייסן (Stephen Eyssen) שלפי מקור זה חיבר גם את הטקסט המקורי. על שער תווי הגרסה הצרפתית רשומים שני אלה כמחברי "הטקסט הדרום-אפריקני והמוסיקה" (ואילו מחברי הטקסט הצרפתי הם נואל ברסי ורוז'ה ברנאי - Noel Barcy, Roger Varnay).
בשנת 1952 הפך הנוסח האנגלי ללהיט בביצוע דוריס דיי ופרנקי ליין. בנוסח זה לא קיים לחן הבתים בנוסח הצרפתי ובמקומו יש חלק לחן אחר. חלק זה נשמע בביצועם כחלק מעבר (ובעצם מבחינת התאמת הטקסט הוא זה שמשמש כפזמון), אבל בביצוע העברי נשמע כחלק בתים ממש. כנראה בעקבות ביצוע זה שינה ברושי את השיר כך שיתאים לנוסח הלהיט באנגלית, וכך הקליטו אותו לילית נגר ורוברט הלנס.
על התקליט באפריקנס (בקישורית לעיל) רשום שהשיר עממי. ייתכן שרק חלקו (הפזמון) עממי ואילו לבית המקורי וגם לבית בנוסח המחודש יש מלחינים. סביר שהלחן המוקדם של הבתים חובר עבור הנוסח ההולנדי שעבר אחר כך לצרפתית, והלחן המאוחר של הבתים חובר במיוחד עבור הקלטת דוריס דיי ופרנקי ליין, לא בידי אייסן או מישל (הדרום-אפריקאים) ואף לא בידי דקר.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.