הי גדיים

הֵי גְּדָיִים בּוֹאוּ נָא אֵלַי מַהֵר שִׁיר יָפֶה כָּל כָּךְ לְכֻלְּכֶם תֶּכֶף אֲסַפֵּר עַל רוֹעֶה צָעִיר אֲסַפֵּר לָכֶם הַפַּעַם וְעַל נַעֲרָה נֶחְמָדָה מִיָּפְיָהּ לִבּוֹ נִקְסַם הֵי גְּדָיִים שִׁמְעוּ מַה קָּרָה פִּתְאוֹם הָרוֹעֶה הַטּוֹב שֶׁשָּׂמַח שֶׁצָּחַק יוֹם יוֹם פֶּתַע נִתְעַצֵּב לְעֶדְרוֹ לִבּוֹ לֹא שָׂם רַק לְזוֹ בַּת חֶמֶד מִיָּפְיָהּ לִבּוֹ נִקְסַם הֵי גְּדָיִים שִׁמְעוּ מֶה הָיָה הַסּוֹף בְּנֵי צֹאנוֹ תּוֹעִים יְתוֹמִים מִסְכֵּנִים לָרֹב כִּי שָׁם עַד הַיּוֹם הָאֲגַם קִבְרוֹ הָיָה מוּל מֵימָיו הַנַּעֲרָה יוֹשֶׁבֶת בּוֹכִיָּה הָהּ...הָהּ...הָהּ...הי גדיים בואו נא אלי מהר שיר יפה כל כך לכולכם תכף אספר על רועה צעיר אספר לכם הפעם ועל נערה נחמדה מיופייה ליבו נקסם הי גדיים שמעו מה קרה פתאום הרועה הטוב ששמח שצחק יום יום פתע נתעצב לעדרו ליבו לא שם רק לזו בת חמד מיופייה ליבו נקסם הי גדיים שמעו מה היה הסוף בני צאנו תועים יתומים מסכנים לרוב כי שם עד היום האגם קברו היה מול מימיו הנערה יושבת בוכייה הה...הה...הה...