שיירה שלנו

שׁוּב יוֹצֵא הַזֶּמֶר אֶל הַדֶּרֶךְ שׁוּב הוֹלְכִים יָמֵינוּ וּבוֹכִים שַׁיָּרָה, אֶל אָנָה אַתְּ עוֹבֶרֶת? שִׁירִי נָא! עָצוּב עַל הַדְּרָכִים. שׁוּב נוֹשֵׂאת אַתְּ פַּת-קִבָּר וּמַיִם תַּרְמִילִים, תּוּגָה שֶׁל מֶרְחָבִים. שׁוּב תּוֹלָה אַתְּ עַיִן בַּשָּׁמַיִם וּמִשְׁעוֹל בִּנְתִיב הַכּוֹכָבִים. עֲלָטָה; רַק קוֹל רִנַּת-הַנֶּשֶׁק אֵי בָּזֶה הַדֶּרֶךְ חֲסוּמָה. אַתְּ, שַׁיָּרָתִי, גְּלוּיַת-עֵינַיִם רַק כַּדּוּר-הַמָּוֶת הוּא סוּמָא!שוב יוצא הזמר אל הדרך שוב הולכים ימינו ובוכים שיירה אל אנה את עוברת שירי נא עצוב על הדרכים שוב נושאת את פת-קיבר ומים תרמילים תוגה של מרחבים שוב תולה את עין בשמים ומשעול בנתיב הכוכבים עלטה רק קול רינת הנשק אי בזה הדרך חסומה את שירתי גלוית-עינים רק כדור המוות הוא סומא