היי תפוח

השיר העברי הוא תרגום השיר העממי-רוסי Эх, яблочко ("הו, תפוחון").

מסכם אלי סט:

השיר הרוסי היה מוכר לפני מלחמת האזרחים ברוסיה. על פי האתר הרוסי "אקדמיק" ועל-פי ויקיפדיה הרוסית, שורשי השיר הם בלארוסיים או אוקראיניים. לשיר אינספור גרסאות מילים ובין השאר שרו אותו במלחמת האזרחים גם ה"לבנים" וגם ה"אדומים", כל צד עם ההתאמות שלו.

על פי חוקר הזמר הרוסי אורי יעקובוביץ', השיר המקורי הוא מסוג ה"צ'אסטושקה", שיר קצר בעל ארבע שורות שסגנונו הומוריסטי, עוקצני, והוא עוסק לעתים בענייני דיומא. המלחין ריינהולד גלייר שילב את השיר במוסיקה לבלט "הפרג האדום" (1927-1926) כ"ריקוד מלחים רוסי" (ביצוע מאת להקת מוייסייב - תודה לאלי רינות על ההפניה).

חגית הלפרין בספרה "מעגבניה עד סימפוניה - השירה הקלה של אברהם שלונסקי" (עמוד 50) מציינת כי צ'אסטושקה זו הייתה פופולארית מאוד בתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה, ורבים מחלוצי העלייה השלישית והעלייה הרביעית שעלו מרוסיה הכירו אותה היטב ונהגו לצטטה.

זלמן אברמוב שנולד במרחביה ב-1926, סיפר כי את השיר הכיר מילדותו וכי אמו כששמעה את הילדים שרים אותו אמרה שהשיר הוא מתקופת המהפכה ברוסיה. לאירועים המוזכרים בשיר יש התייחסות באתר הרוסי של אניית הקרב "הסיירת אלמאז" ועל פיו האניה "אלמאז" הייתה בים השחור באירועי אוקטובר 1917 ויש ראיות לכך שבאונייה התקיים בית-דין מהפכני בו נשפטו קצינים שלא הצטרפו לממשל הסובייטי. לפי סיפורו של אברמוב, הם לא רק נשפטו; מי שנמצא אשם הושלך לים עם משקולת על צווארו.

עוד על גלגולי הטקסט המקורי קראו את דבריה של ניצה פרילוק "תפוח תפוח לאן תתגלגלה" (מתוך "הארץ - תרבות וספרות", 12.11.2002). פרילוק אספה גרסאות נוספות של השיר, לרבות נוסח שהכיר אביה בעיר רובנו ווהלין; היא כינסה אותן במאמר מקיף בשם "הצ'אסטושקה ככרוניקה עממית: שירי עם פוליטיים במערבולות המהפכה הרוסית" (מתוך מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, כ"ג, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשס"ה, עמ' 231-203).

המנגינה (והריקוד) שולבו במספר סרטי קולנוע, כאשר המוקדם שבהם הוא "אלכסנדר פארחומנקו" של הבמאי ליאוניד ליוקוב מ-1942. הסרט מציג את סיפורו של מפקד בצבא האדום במלחמת האזרחים. צפו בביצוע השיר מתוך פסקול הסרט.

אשר למנגינה: כל ההקלטות המוכרות מאוחרות, וייתכן שהמנגינה הושפעה מ"הפרג האדום". ההקלטה היחידה שאולי קדמה להופעת הבכורה של "הפרג האדום" (שהתקיימה ב"בולשוי" במוסקבה ביוני 1927) היא ההקלטה של ואוויץ' (ר' לעיל) שנפטר ב-1930, ומשום כך ייתכן שהמנגינה – כפי שהוא שר – היא המקורית.

עוד באותה מנגינה:

• "תה ואורז יש בסין" (לא במנגינה הרגילה)
• חלקים מ"שיר העדלאידע"
• "כשהיא מתחממת"
• שיר העגבים היידי "אוי וויי שורעלע" (תודה לצבי (גרימי) גלעד)

• כשהיא מתחממת

עצים   פירות וירקות   שירים מתורגמים   לחנים רוסיים   אוכל ומשקה