מילים: ירוחם כפכפי
לחן: יואל ולבה
|
רחל אברמוב (פלק) 
הקלטה: יעקב מזור
שנת הקלטה: 18.5.1992 מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:12:51). |
שמעון פלמן 
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
הקליטו: רויטל, טל, יפתח ורותי - קבוצה מס' 6 של סטודנטים בסדנה לאתנומוסיקולוגיה של אוניברסיטת בר אילן.
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בראש פינהבת-עמי זמירי  ביצוע:
הרצליה רז 
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
הרצליה רז שרה את שני הבתים הראשונים בגרסת "ירוחם כפכפי" ואת השלישי בגרסת "מפי רחל אברמוב". היא למדה את השיר בבית, מאביה.
ירוחם כפכפי 
הקלטה חלקית של השיר, מפי מחברו (המילים בהקלטה הן לא מדויקות - ר' "על השיר")
ירוחם כפכפי 
ההקלטה חלקית מאוד ובאיכות ירודה.
עזריה אלון 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
השיר נכתב על-ידי ירוחם כפכפי (ר' פירוט בהמשך).
המילים מיוחסות בשירונים שונים לשמשון מלצר, ככל הנראה בטעות. צבי שביט מספר שבקיבוץ חולתה טוענים כי בן-עמי פכטר שהה זמנית בקיבוץ וחיבר את השיר.
מדבריו של יעקב מזור, מתוך התקליטור "הלילות בכנען":
השיר חובר כנראה בפרק הזמן שבין קבלת הזיכיון לייבוש החולה ועד הקמת קיבוץ חולתה (1936-1934). המלחין יואל ולבה יצא ללמוד בווינה ב-1933. לפני צאתו לווינה הלחין את שירו של אלתרמן הורה סחרחורת, שהתפרסם במהירות ונמנה על שירי תנועות הנוער. בלחן זה שרו את "החולה" בגליל בשנות השלושים. הוא הושר במקומות רבים, אך במידה פחותה משירו של אלתרמן, ובשירונים נדפס רק פעמים ספורות. הלחן, ללא המילים, שימש לריקוד ההורה. החרוז "ארץ נוגה לי וכו'" המושר כאן שאול מהשיר "הורה סחרחורת" ובא במקום המילים "ארץ מולדת גבע וגיא, את יקרה לי עד בלי די".
מספר אמנון כפכפי, בנו של ירוחם:
שוחחתי עם הגב' ברכה יובל מרמת השרון. היא הייתה יחד עם אבי בהכשרה בשמרון ואחר כך בחניתה. היא הייתה נוכחת בעת כתיבת השיר וזוכרת את התלבטותו של אבי לגבי המונח "נעפילה" מכיוון שאגם החולה אינו גבוה מבחינה גיאוגרפית. לדבריה היא שכנעה אותו שמותרת למשורר חירות מסוימת ואמנם השיר נשאר כפי שנכתב.
בשנת 2005 נדפס השיר בספר "שיר לדרך" של עפר גביש ועדי אדר בהוצאת עם עובד. השיר "אל החולה" מופיע בספר ומיוחס לשמשון מלצר. בהסבר על השיר כותב אמנון לין ששמשון מלצר טען שלא הוא כתב אותו. הוא גם מטיל ספק, ובצדק, באפשרות שבן-עמי פחטר כתב אותו. [אגב, בן-עמי היה חברו של אבי עוד בית הספר לילדי העובדים בתל אביב ובית הספר המחוזי לילדי העובדים בקיבוץ גבעת השלושה. הם המשיכו את קשר החברות גם בחניתה. אמי מספרת שגם כאשר עזבו את הקיבוץ ועברו לתל אביב, היה בן-עמי מבקר בביתם כאשר היה מגיע מהקיבוץ אל העיר הגדולה עד שנפל בראש אנשיו במלחמת השחרור.]
ברכה יובל שראתה את הכתוב ב"שיר לדרך" לא התעצלה וכתבה מכתב לירון סדן, מנכ"ל עם עובד, וסיפרה על היותה עדה לכתיבת השיר ע"י ירוחם כפכפי. בתשובתו כתב ירון סדן כי הטעות תתוקן במהדורות הבאות וכי הסיפור ריגשו מאוד. ברכה העבירה העתקים מהתכתובת לאבי, והוא כתב אז מכתב לד"ר נתן שחר [ר' סריקה לעיל - זֶמֶרֶשֶׁת], שנתן ייעוץ היסטורי לעורכי הספר.
ראוי לציין, ירוחם היה עסוק כל ימיו הבוגרים בבטחון המדינה, בפלמ"ח, בצה"ל, בתעשייה האווירית, בלשכה לקשרי מדע ובוועדה לאנרגיה אטומית. הוא מעולם לא ייחס חשיבות לשיריו מימי נעוריו, ומזלנו הטוב היתה זו ברכה יובל שאספה את שיריו ושמרה עליהם במחברתה עד היום. המכתב שכתב לד"ר שחר היה הפעם היחידה שהתייחס לפרי עטו, וגם זאת רק משום שהיה לו חשוב להעמיד דברים על דיוקם.
לגבי ההבדלים בין מילות השיר בכתב ידו של אבי לבין ההקלטה בקולו: אין ספק שהנוסח המדויק והנכון הוא כפי שמופיע בכתב ידו של אבי. ההקלטה נעשתה באופן אקראי לבקשת נכדיו, ללא כל הכנה ועל סמך זיכרונו כפי שזכר תוך כדי השירה לאחר עשרות שנים שלא ראה או אפילו חשב על השירים שכאמור ראה בהם מעיין משובת נעורים מימים רחוקים.
מהמכתב של כפכפי [ר' סריקה לעיל] ניתן להסיק מספר דברים:
- את השיר כתב כפכפי בעת ההכשרה בדגניה א', כלומר בשנת 1937;
- השורה "אל החולה נעפיל" המופיעה בשיר "כפר סאלד" נלקחה ככל הנראה מהשיר הזה;
- השיר על כפר סאלד נכתב מאוחר יותר.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
המילים בכתב ידו של ירוחם כפכפי
תודה לאמנון כפכפי, הבן
במכתבו לד"ר נתן שחר, מספר ירוחם כפכפי על כתיבת השיר.
תודה לאמנון כפכפי, הבן