|
לחן: עממי כליזמרי
|
פיוטר לשצ'נקו
שנת הקלטה: 1933
מקור: תקליט של חברת "קולומביה" ביצוע שיר שנקרא "בסראביאנקה" בלווי תזמורת גיטרות בניצוח פרנק פוקס. ר' פרטים נוספים ב"על השיר". |
נגינה: להקה כלית לא מזוהה
ניצוח: נועם שריף
שנת הקלטה: סוף שנות החמישים או תחילת השישים
עותק נמצא גם בסליל באוסף קול ישראל. ייתכן שהביצוע הוקלט תחילה לקול ישראל ואחר כך הוטבע בתקליט מסחרי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
נכלל בתקליט: ריקודי עם - עליזה קשי (סופרן)
ביצוע:
עליזה נגר
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
ביצוע במנדולינה.
מקליט: יעקב המאירי.
ביצוע:
עזריה אלון
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
המבצע שר את החלק הראשון של הלחן במינור רגיל, שלא לפי הנוסח הכליזמרי.
ראו גם שערעלע (שֶׁרָלֶה), ושם מידע נרחב על ריקודי השער והשערעלע.
כותב על לחן זה יעקב מזור, מסורת הכליזמרים בארץ ישראל (הוצאת המרכז לחקר המוסיקה היהודית תש"ס 2000), עמ' 177:
הלחן היחיד שזוהה בקרב הכליזמרים בארץ כלחן לריקוד ה"שֶער" . . הוא נפוץ גם במושבות, בקיבוצים ובתנועות הנוער. [אברהם] סגל ניגן אותו לפחות משנות ה-40, אך רק בשמחות לא חסידיות. מוסא ברלין הכיר את הלחן מילדותו כריקוד ישראלי. כליזמרים בני הדור הצעיר, ומוסא בכללם, ניגנוהו בסוף שנות השישים ובראשית שנות השבעים בחתונות, בעיקר בשעת הסעודה, לרוב בצמד יחד עם "שערעלע", ורק לפעמים בריקודי המעגל... הקטע השני שלו כמעט זהה לקטע הראשון של ניגון בשם "בולגאר"...
מוסיפה המוזיקולוגית ד"ר ציפי פליישר:
זוהי מנגינה מולדבית ("יוג") שהיהודים בחו"ל היו רוקדים לצליליה בינם לבין עצמם. היא הובאה לארץ ע"י כוריאוגרף רוסי ב-1944 והוא שלימד אותה את להקת "הפועל" (תל אביב). לאחר שנתיים הגיעה לארץ דבורה לאפטון והביאה עמה ריקוד שלטענתה הוא ריקוד חתונה של יהודי מזרח אירופה. נמצא על תקליט של ריקודי עם רוסיים בביצוע בלליקות (הקלטה אמריקאית).
המנגינה משמשת את השיר שמבצע פיוטר לשצ'נקו, "בסראביאנקה". השיר מופיע על גבי תקליט שהפיקה חברת "קולומביה" בארצות-הברית ובאנגליה. על פי האתר Russian Records, התקליט יצא בווינה ב-1933. את מילות השיר (ברוסית) כתב הזמר עצמו והוא מתייחס בשיר לבסראביה (חבל ארץ בין אוקראינה לרומניה) כאל מולדתו. מילים אלה מחזקות את טענתה של ד"ר ציפי פליישר (ר' לעיל) שמנגינת הריקוד היא מולדובית במקורה, אולם על תווית התקליט (מספרו 20310-F) נכתב "שיר רוסי צועני" וכן "מוטיב עממי".
ראו גם שער (שר) 2
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מספר המעבד אהרן שפי (ספטמבר 2021): "את נעימות השער והשערעלע הביאה גורית קדמן (גרט קאופמן) האגדית אל רחבת ריקודי העם, כמה שנים לפני קום המדינה. ביצוע הבכורה היה של להקת המחול הנפלאה של "הפועל" ת"א שניהלה גורית. זה היה באולם "אהל" בבית ארלוזרוב. את העיבוד המצוין שניגנה תזמורת הנשיפה של הפועל ת"א (שבה ניגנתי), עשה מנצחה אברהם זאץ, מוסיקאי נפלא (שהתפרנס מעבודתו כגובה מסים בעירייה). התווים אינם מצויים, ואני ניסיתי להיצמד לרוח העיבוד ההוא". בפברואר 2023 הוסיף שפי: "הטיפול המוסיקולוגי בשני השירים הללו נראה לי כגישושים באפלה, כפי שקורה לא פעם אצלנו לשיר מאומץ. לפחות יש לברך על ששני השירים כנראה עברו אלינו נאמנים למקורם וללא התחביב התמוה של "עיגול פינות" בשירים ממקור זר. זכור לי שלפחות "שֶׁר" שודר אי פעם ב"קול ירושלים" כשיר מאחת ממדינות יוגוסלביה ובביצוע כלי מקורי. ואם אינני טועה, השערעלע הוצג פעם כשיר מולדאבי. אז נקודת זכות לספקנים, ונקודת חובה לפסקנים."
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.
