עַל שְׂפַת הַיָּם - בָּם
בְּבַת-גַּלִּים - בִּים
שָׁם הַזּוגוֹת - בִּים
מְטַיְּלִים - בִּים.
מְטַיְּלִים - בִּים
יוֹמָם וָלֵיל - בָּם
הִיא בּוּרְגָנִית - בִּים
וְהוּא פּוֹעֵל - בָּם
מָה רַב הַכְּאֵב - בִּים-בּוֹם, בִּים-בּוֹם.
פּוֹעֵל מִסְכֵּן - בִּים-בּוֹם, בִּים-בּוֹם.
אוֹתָהּ אוֹהֵב - בִּים-בּוֹם, בִּים-בּוֹם.
וְהִיא גַּם כֵּן - כֵּן-כֵּן, כֵּן-כֵּן.
וּמִתְנַשְּׁקִים
הֵם עוֹד וָעוֹד - כֵּן-כֵּן, כֵּן-כֵּן,
בְּלִי כָּל מִלְחֶמֶת - כֵּן-כֵּן-כֵּן,
מַעֲמָדוֹת - אוֹ-אוֹ, אוֹ-אוֹ.
אַךְ רוּטֶנְבֶּרְג - בָּםםם
פִּתְאוֹם חָמַל - בָּםםם
אֶת הַסְּבִיבָה - בָּםםם
מֵאִיר חַשְׁמַל - בָּםםם
מִבְּרַק הָאוֹר - בָּם
קוֹפֵץ שׁוֹטֶר - בָּם
וּמְצַפְצֵף -
לְהִתְפַּזֵּר !על שפת הים – בם
בבת-גלים – בים
שם הזוגות – בים
מטילים – בים.
מטילים – בים
יומם וליל – בם
היא בורגנית – בים
והוא פועל – בם
מה רב הכאב – בים-בום, בים-בום.
פועל מסכן – בים-בום, בים-בום.
אותה אוהב – בים-בום, בים-בום.
והיא גם כן – כן-כן, כן-כן.
ומתנשקים
הם עוד ועוד – כן-כן, כן-כן,
בלי כול מלחמת – כן-כן-כן,
מעמדות – או-או, או-או.
אך רוטנברג – בםםם
פתאום חמל – בםםם
את הסביבה – בםםם
מאיר חשמל – בםםם
מברק האור – בם
קופץ שוטר – בם
ומצפצף –
להתפזר !
מילים: עמנואל הרוסי
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: לא ידוע (רוסי) (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה: 1928
|
דורי גלבוע, נעמן דג, המאפיה הרוסית - צוות ההקלטות, רעיה פירסט  |
על השיר
השיר העברי נכתב למנגינת השיר הרוסי Вечерний звон ("פעמון ערבית"). הוא נכתב לפרודיה "הקוזקים" בתיאטרון המטאטא. חוקר הזמר הרוסי אורי יעקובוביץ' קיבל את השיר ואת פרטיו ממאיר נוי, שרשם אותו מפי שחקן "המטאטא", יעקב טימן.
עוד באותו לחן: "פעמון ערבית", ושם מידע נוסף על מקור הלחן וכן ביצוע ומילים בשפת המקור.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
לחנים נוספים באתר
טקסטים נוספים באתר בלחן זה
תגיות
עדכון אחרון: 11.09.2024 07:08:49
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם