ניגון ביאליק

לחן: עממי חסידי לָה לַ לָה לָה לָה לָה... לה ל לה לה לה לה... עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)  פרטים נוספים מקור: "בכל זאת יש בה משהו : שירי הזמר של תל אביב", דביר, תשמ"ה 1985, עמוד 58 גרסה נוספת     אַי דַּ דַּי דַּי דַּי דַּי דַּי דַּי... אַ יַ יַ יַ יַי... אי די די די די די די די... א י י י יי... עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

נגינה: תזמורת סרטי "אגדתי" עיבוד: נועם שריף ניצוח: נועם שריף שנת הקלטה: 16.3.1964 מקור: סרט הקולנוע "האתמול של מחר". גרסה מקוצרת של העיבוד שהוקלט בשנת 1962. מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

על פי לחן לשמחת תורה "הבו גודל לאלוהינו ותנו כבוד לתורה". מאיר נוי בספרו "מעייני הזמר" משווה בין הגרסאות. על פי מאיר נוי, ביאליק הכיר את הניגון בחו"ל והביא אותו אתו לארץ. הניגון הושר באירועי "עונג שבת" שאותם הנהיג ביאליק ב"אוהל שם" בתל אביב בשבתות אחר הצהריים.

השיר התפרסם במקומות שונים גם בשמות "הורה ביאליק" (ר' "בכל זאת יש בה משהו" בעריכת אליהו הכהן, עמ' 58) או "מרש ביאליק" (למשל "מזמרת הארץ", רוזובסקי, עמ' 90). ב"ספר המועדים" כרך ג', עמ' 571, נדפס תחת השם "הורה לט"ו באב".

יואל אנגל עיבד את הלחן לפסנתר בתור הראשון משני "ריקודי בלט יהודיים" (יצא לאור בשנת 1930 אחרי מותו של אנגל).

אליהו הכהן (מתוך "בכל זאת יש בה משהו", עמ' 58):

שנה לאחר שבנה ביאליק את ביתו בתל-אביב, כבר היה ניגון מפורסם על שמו. "אינני יודע" – סיפר א"ז בן-ישי – "אם 'מגילת האש' של ביאליק פרסמה אותו במהירות רבה כל כך כשם שפרסמה אותו ההורה שלו. ערב ערב, אם עברת על יד אחד ממעונות הפועלים ולאזנך הגיע קול 'הורה', ידעת אל נכון כי בשעה זו וברגעים אלה אלפי רגליים טופפות לקול אותה ה'הורה' עצמה בכל בארץ".

כל העניין החל כאשר חבורת נוער תל-אביבית הגיעה באחד הערבים אל מול ביתו של ביאליק והזמינה אותו להצטרף למעגל הרוקדים. נזכר ביאליק בניגון לפניהם. בן-רגע נקלט השיר ומפה לאוזן עברה השמועה כי ביאליק חיבר הורה. כל הארץ שרה ורקדה את ה"הורה של ביאליק" והמשורר עמד מנגד ולא הבין במה זכה. "משום מה זכיתי שייקרא הניגון על שמי?", שאל. "כלום מבית אבי הבאתיו? – בוא ואראה לך את היהודי ששמעתי מפיו את הניגון הזה", אמר פעם לא"ז בן-ישי.

על-פי האתר "בית לזמר העברי":

חסידי סדיגורה שרים עד היום את הניגון הזה במבנה ABCB בטישים שלהם. הניגון קרוי בפיהם "ניגון שווייץ" כיוון שבשווייץ התוודע האדמו"ר של סדיגורה לניגון, שם סיפרו לו שמדובר בניגון סדיגוראי.

מוסרת ראש מכון "הנשמה שבניגון" רחל פרנסי: בחסידות באיאן הניגון מוכר כ"ניגון גוראמורה" על שם הכפר גורה הומורה בבוקובינה.

 בבאיאן הוא ניגון ידוע כניגון גוראמורה ואוהבים לשיר אותו הרבה.

 על שם של כפר גורא הומורא

עוד על השיר:

• האזינו לשיר בעיבוד אברהם וולף בינדר בביצוע האנסמבל הקולי א.ו בינדר-קונסנטוס (A.W Binder-Concentus) בליווי פסנתר (נדפס בשנת 1935)
• לשיר עיבוד נוסף למקהלה מאת לואיס שפירא (נדפס בשנת 1933)
• ללחן זה הותאמו גם המילים "ערבי זקן"

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מקהלות   אושיות ואישיויות   שירים חסידיים   מנגינות ללא מילים  

---