הכותל

אֶרֶץ צְבִי בְרוּכָה יֵש בְּעֶבְרֵי יָם שָׁם עַל הַר קָדוֹשׁ כֹּתֶל יֶאֱבַל רָם קוֹל בַּדְּמִי נִשְׁמָע קוֹל עֱנוּת וּבְכִי זֶה יֵבְךְּ הַכֹּתֶל מָר יִשְׁפֹּךְ דִּמְעוֹת-הִי זֶה יֵבְךְּ הַכֹּתֶל מָר יוֹרִיד גַּם יוֹם גַּם לֵיל עַל כָּל אֲשֶׁר עוֹלֵל לוֹ שֵׁבֶט זַעַם-אֵל הֵן זְבוּל לְמֶלֶךְ רָם הָיָה וּמְשׂוֹש תֵּבֵל לְתִפְאָרָה נוֹסֵס וּבוֹ שָׁכַן כְּבוֹד אֵל מַלְאָכֵי אֱלֹהִים חָנוּ עָלָיו סָבִיב וּכְאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים עָטָה עֲטֶרֶת זִיו כָּל לֵב עִבְרִי לָרֶגֶל שִׁלֵּשׁ שָׁם בַּּשָּׁנָה בְּשִׁיר וְהוֹדָיָה בְּגִיל וְהוֹשַעְנָא וְשׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב אָז צָהֳלָה שָׂמֵחָה כָּל זֶה הָיָה לְפָנִים לְפָנִים לִפְנֵי הָהֲפֵכָה וְעַתָּה יַעֲמֹד דּוּמָם עוֹד רַק יִשְׁקַע בַּדְּמִי רַק קוֹל הַבְּכִי נִשְׁמָע וְהוּא שְׁטוּף דִּמְעוֹת-הִיארץ צבי ברוכה יש בעברי ים שם על הר קדוש כותל יאבל רם קול בדמי נשמע קול ענות ובכי זה יבך הכותל מר ישפוך דמעות-הי זה יבך הכותל מר יוריד גם יום גם ליל על כל אשר עולל לו שבט זעם-אל הן זבול למלך רם היה ומשוש תבל לתפארה גוסס ובו שוכן כבוד אל מלאכי אלוהים חגו עליו סביב וכאור שבעת הימים עטה עטרת זיו כל לב עברי לדגל שילש שם בשנה בשיר והודיה בגיל והושענא ושושנת יעקב אז צהלה שמחה כל זה היה לפנים לפנים לפני ההפיכה ועתה יעמוד דומם עוד רק ישקע בדמי רק קול הבכי נשמע והוא שטוף דמעות-הי

שיר לקול ופסנתר. התווים נדפסו בהוצאת "יבנה-ירושלים", ברלין, תרפ"ג 1922.

עפ"י אליהו הכהן, השיר התפרסם בשנת 1922 בברלין, במסגרת סדרת חוברות שכללו שירים ויצירות של מלחינים חברי 'החברה למוסיקה יהודית עממית'. (חברה שנוסדה בפטרבורג ב-1908 ונודעה בשם 'החברה הפטרבורגית'). השיר הופיע בגרסה דו לשונית, ביידיש ובעברית והזמרת ריקה לוינסון קפלן נסעה במיוחד לגרמניה ב-1930 כדי להקליט את השיר בנוסחו העברי. "השיר לא נכנס לקורפוס הזמר העברי, ונותר כשיר אמנותי המושמע ברסיטלים לזמרה, כמו כל שירי המלחינים של החברה הפטרבורגית".
(אליהו הכהן, "אצל כותל מערבי שמה - על שירי כותל ישנים אחדים", בתוך: אריאל : כתב עת לידיעת ארץ ישראל - גילוי קברו של הורדוס, 2007 ע' 111).

ביצוע נוסף: תזמורתו של יוסף נס (ביצוע כלי).

מקור: "פרסומים בדידים בהוצאת "יבנה ירושלים" ברלין"