אל טל ואל מטר - אביתר כהן

אַל טַל וְאַל מָטָר – דְּמָעַי יַרְטִיבוּ צִיּוֹן, צִיּוֹן, אֶת הֲרָרַיִךְ לֹא אֵשׁ וָשֶׁמֶשׁ – דָּמֵינוּ יַאְדִּימוּ צִיּוֹן, צִיּוֹן, אֶת שָׁמַיִךְ. וְאֵד יַעֲלֶה מִדִּמְעוֹת עֵינֵינוּ וְהָיָה לִמְטַר שָׁמַיִם וּמֵי מְנוּחוֹת יַרְגִּיעוּ רוּחֵנוּ אֶת רוּחַ אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם. נֹחַם לָנֶפֶשׁ, דֶּמַע עֵינַיִם וּמַרְפֵּא לְרוּחַ נִשְׁבֶּרֶת לְנִדְכְּאֵי לֵב יְאַמֵּץ יָדַיִם וְיַשְׁבִּיחַ נֶפֶשׁ סוֹעֶרֶת.אל טל ואל מטר דמעיי ירטיבו ציון ציון את הררייך לא אש ושמש דמינו יאדימו ציון ציון את שמייך ואד יעלה מדמעות עינינו והיה למטר שמיים ומי מנוחות ירגיעו רוחנו את רוח אבלי ירושלים נוחם לנפש דמע עיניים ומרפא לרוח נשברת לנדכאי לב יאמץ ידיים וישביח נפש סוערת.

מילים: שרה שפירא
לחן: דוד קבונובסקי
כתיבה: 1887

אַל טַל וְאַל מָטָר – דְּמָעַי יַרְטִיבוּ

צִיּוֹן, צִיּוֹן, אֶת הֲרָרַיִךְ

לֹא אֵשׁ וָשֶׁמֶשׁ – דָּמֵינוּ יַאְדִּימוּ

צִיּוֹן, צִיּוֹן, אֶת שָׁמַיִךְ.

וְאֵד יַעֲלֶה מִדִּמְעוֹת עֵינֵינוּ

וְהָיָה לִמְטַר שָׁמַיִם

וּמֵי מְנוּחוֹת יַרְגִּיעוּ רוּחֵנוּ

אֶת רוּחַ אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם.

נֹחַם לָנֶפֶשׁ, דֶּמַע עֵינַיִם

וּמַרְפֵּא לְרוּחַ נִשְׁבֶּרֶת

לְנִדְכְּאֵי לֵב יְאַמֵּץ יָדַיִם

וְיַשְׁבִּיחַ נֶפֶשׁ סוֹעֶרֶת.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

אביתר כהן

שנת הקלטה: 17.7.2015
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

הוקלט לצורך הדגמה על-פי התווים המופיעים ב"אוטוביוגרפיה בשיר וזמר", עמ' 13. (ר' התייחסות ב"על השיר")

ביצועים נוספים (יוטיוב):
נגה אשד (כולל דברי רקע לשיר, 2016)
יאיר לרון (2018)

המילים נדפסו לראשונה ב"כנסת ישראל" (1887), טור 107 במדור השירים (לכל מדור בספר מִסְפּוּר משלו).

כותב אליהו הכהן במאמרו "התקליט העברי, סיבובים ראשונים" בספר "הכל זהב" בעריכת יוסי מר-חיים ויאיר סתווי, עמ' 10:

השירים הראשונים שזכו להקלטה בשפה העברית היו, ככל הנראה, שני שירי ציון חדשים מימי העלייה הראשונה, שאך זה הולחנו. השיר האחד "אם אשכחך" המוכר יותר בשם "ציון תמתי" . . . והשיר השני "ציון" שהוכר והושר בארץ בשם "אל טל ואל מטר" . . . שני השירים הולחנו בידי . . . דוד קבונובסקי, ופורסמו, מילים ותווים בשנת 1891 בחוברת מיוחדת בשם "מוטיבים יהודיים מארץ פלשתינה". המלחין, בן למשפחה אמידה, הקליט על חשבונו את שני השירים בפונוגראף, והעניק עותקי הקלטה בחוגי הספרותיים היהודיים באודיסה, שעימם נמנה. הכנסות החוברת וההקלטות היו קודש ליישוב ארץ-ישראל. קבונובסקי עמד בקשר מכתבים עם צעירי המושבות חדרה ורחובות, ושיריו נפוצו בארץ בעזרתם.

אליהו הכהן כותב עוד על השיר בהרחבה בכתבה 'אַל טל ואַל מטר': שרה שפירא, האישה הראשונה בתולדות הזמר העברי בבלוג של דוד אסף "עונג שבת" (15.2.2019). שם הוא מתארך את ההקלטה לשנת 1892.

נתיבה בן יהודה (מתוך "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר", עמ' 12):

המילים של השיר הבא מופיעות ב"כינור ציון" שהיה כידוע – מאוד פופולרי, גם בארץ וגם בגולה, אבל למנגינה אין זכר. שאלתי את האבא שלי אם הוא זוכר איזה מנגינה היתה לשיר הזה, והוא אמר: "בוודאי אני זוכר. המנגינה מכוערת מאוד: לא אהבנו את השיר הזה! המנגינה נמשכת ונמשכת. ואינה חיה." ובכל זאת הוא התרגש מאוד-מאוד כשהוא שר לי את המנגינה: "מאז שהייתי ילד לא שרתי, ולא שמעתי את השיר הזה אף פעם!" אבל הוא בכלל לא התקשה להיזכר, לא במילים ולא במנגינה. וכשהאבא שלי אומר "מאז הייתי ילד" זה אומר לפני תשעים שנה [הספר יצא לאור ב-1990 – זֶמֶרֶשֶׁת]. ואחרי תשעים שנה – ככה הוא זוכר את השיר! מסתבר ששרו הרבה מאוד-מאוד את היר עם המנגינה "המכוערת". בגלל זה הכנסתי אותו הנה. שלא יילך לאיבוד. אף-על-פי ש"לא סבלנו אותו". שיישאר גם מה שלא אהבו.

[זֶמֶרֶשֶׁת: בעמוד העוקב מופיעות מילות השיר כצילום מתוך שירון ישן (כנראה "כינור ציון") ועל-ידן מופיעים תווים שנערכו במיוחד לספר. כנראה שהתווים נרשמו על-פי שירתו של ברוך בן-יהודה, אביה של נתיבה.]

האזינו גם לביצועו של אריה אורי, לעיל. לפני הביצוע, הוא סיפר בהקלטה ליעקב מזור שנערכה ב-1991, כי השתתף בתכנית "כפתור ופרח" בקול ישראל שעסקה בזמר, כאשר אחד השופטים היה אליהו הכהן. במהלך התכנית, לדבריו, הוא נשאל מה השיר העברי המוקדם ביותר שהוא מכיר, וכתשובה טען כי ישנו שיר שלא שמע מעולם, אבל ידוע לו שהוא משנות ה-80 של המאה ה-19 וכי הוא יודע לשיר אותו [אולי לְמדוֹ מתווים – זֶמֶרֶשֶׁת]. בעת ההקלטה עם מזור הוא הדגים בקולו את החלק הראשון של השיר.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מקור: "Blau-Weiss Liederbuch", Judischer Verlag, Berlin, 1918, עמוד 82-83

עיבוד מאת: ס. ט. ו. פרידלנד

מקור: "Vier Lieder mit Benutzung syrischer Melodien ("ארבעה שירים למנגינות סוריות")", הוצאת המחבר (המעבד), 1895, עמוד 4-5

מקור: "קובץ מנגינות ל37 שירים ציוניים בעברית, שרגונית, גרמנית ופולנית", ציון, נדבורנה, 1906, עמוד 2

העלייה הראשונה

עדכון אחרון: 03.07.2024 11:58:51