הקוצרים, הידד!

מִי טְלוּלָה תָּחוּל לָהּ זֵר הָרִים עוֹטְרָה עִם שַׁחַר עֲמָקִים שָׁטְחוּ לָהּ זְהַב דָּגָן מְלוֹא הַכַּר? לְקוֹלָהּ כִּי רַן הוּא מִשְׁתָּאִים הָרִים עִם שַׁחַר לְבוֹאָהּ קָרָנוּ שִׁבֳּלֵי זָהָב בַּכַּר... הֵד קוֹצְרִים עָנָה: "בּוֹאִי נָא בּוֹאִי נָא!" הַמַּגָּל בַּיָּד – חוּלִי זַמְּרִי לוֹ, בַּת. לַקּוֹצְרִים עוֹנָה: "שִׁירוּ נָא שִׁירוּ נָא!" הַמַּגָּל בַּיָּד – רִקְדוּ קוֹצְרִים, הֵידָד! צְלִיל קָצִיר זַמְּרִי שִׁבֹּלֶת הַךְ מַגָּל בִּזְהַב קָמָה! צְלִיל קָצִיר זַמְּרִי שִׁבֹּלֶת יַךְ מַגָּל בִּזְהַב קָמָה! מי טלולה תחול לה זר הרים עוטרה עם שחר עמקים שטחו לה זהב דגן מלוא הכר? לקולה כי רן הוא משתאים הרים עם שחר לבואה קרנו שיבולי זהב בכר... הד קוצרים ענה: "בואי נא בואי נא!" המגל ביד – חולי זמרי לו, בת. לקוצרים עונה: "שירו נא שירו נא!" המגל ביד – רקדו קוצרים, הידד! צליל קציר זמרי שיבולת הך מגל בזהב קמה! צליל קציר זמרי שיבולת יך מגל בזהב קמה!

מקור: "שירון ישראלי : קובץ ראשון", רנן, ערה"ש תשט"ז, עמוד 11