|
מילים: פייטן לא ידוע
לחן: עממי ספרדי-יהודי
|
הדסה סיגלוב
עיבוד: לסלו רוט
ליווי: תזמורת קול ישראל שנת הקלטה: 18.6.1962 מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית 
|
פרטים נוספים
ביצוע:
אפרים די-זהב (גולדשטיין), שרה יערי
שנת הקלטה: שנות ה-50
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ניצוח: אריה לבנון
שנת הקלטה: 24.3.1968
ביצוע כלי.
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
מקהלת הפועלים על שם צדיקוב
ניצוח: לסלו רוט
שנת הקלטה: 197X
מתוך מחרוזת לשמחת תורה
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
שושנה דמארי ביצוע:
רמה סמסונוב (וייץ)
אבוב: אהוד אביחיל
פסנתר: פדור הכהן הורביץ
צ: אמיל אדר
שנת הקלטה: לכל המאוחר 1972
אביבה רוה, הלל (אילקה) רוה ביצוע:
חנה אהרוני ביצוע:
גאולה גיל ביצוע:
טובה בן-צבי, מקהלת בית הספר "יהלום" ברמת גן
ניצוח: יוסף הדר
שנת הקלטה: 1965
מקור: התקליט "שירי חג ומועד", מס' AN 48-70 בחברת "הד ארצי"
נכלל בתקליט: שירי חג ומועד
מקהלת קול ציון לגולה
ניצוח: מאיר הרניק
שנת הקלטה: 1.1958
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ברכה צפירה
ליווי: תזמורת לא מזוהה
שנת הקלטה: המחצית הראשונה של 1949
מקור: תקליטון מס' 8254F בחברת Columbia
יצא גם בחברת "קול ציון". תיארוך ההקלטה לפי הדיסקוגרפיה של יואל ברסלר לשירים ספרדיים.
ברכה צפירה הקליטה את אותו עיבוד גם עם תזמורת קול ישראל בניצוח מרק לברי.
נכלל בקלטת השמע: שירי הזהב של ברכה צפירה: משירי עדות ישראל ושירים בלדינו (ההקלטות המקוריות)מקהלת רינת
ניצוח: גארי ברתיני
שנת הקלטה: 29.9.1961
ההקלטה נמצאת בסליל באוסף קול ישראל מתוארכת ליום 29.9.1961. התאריך חשוד, כי ביצוע מקהלת רינת "סעי יונה" הסמוך אליו בסליל מתוארך לאותו תאריך שנה קודם לכן (29.9.1960).
נכלל בתקליטור: רינת - מקהלה קאמרית ישראלית, מנצח: גארי ברתיני - הקלטות מהשנים 1956 - 1972מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
ביצוע:
יוסי בנאי, יהורם גאון, ירדנה הדר, מקהלת הפועלים על שם צדיקוב, רמה סמסונוב (וייץ)
ניצוח: שמעון כהן
ליווי: תזמורת המופע "רומנסרו ספרדי"
שנת הקלטה: 18.12.1968
מתוך מחרוזת שירים לשמחת תורה
הוקלט במופע "רומנסרו ספרדי"
מקהלת קיבוץ איילת השחר
מקור: הקלטה מקומית
מקהלת הדסים
ביצוע:
זמרשת, משתתפי האירוע
גיטרה: נגה אשד
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 6
בית יד לבנים, רחובות, 23.5.08
זהו פיוט נפוץ לשמחה תורה, שהודפס בעשרות מחזורים וספרי שירה בכל הקהילות ממזרח וממערב, ומחברו אינו ידוע (על-אף שיש טוענים רבים לכתר; למשל במחזור "רבא" מופיע המגיד מקוז'ניץ כבעל הנוסח). למידע נוסף על הפיוט ראו באתר הפיוט והתפילה, שם אפשר לשמוע את השיר בלחן הידוע במסורות "ספרדי המזרח" בביצוע משה נר-גאון, יהודה חיון ובניו, מקהלת חזנים המוגדרת "נוסח לבנון", חיים פרחי המוגדר "נוסח תורכיה" (החל מתזמון 2:26) ובווריאנט גם מסורת "ספרד - צפון אפריקה" מתוניס בביצוע אליהו חג'אג'. הלחן המוגדר "בבלי" בביצוע יעקב דוד חורי הוא לחן אחר, וכך גם הלחנים מתימן, פרס, אפגניסטן ויוון.
נוסח הטקסט המובא ב"אתר הפיוט והתפילה" הוא של הבן-איש-חי (נפטר ב-1909). התיעוד המוקדם ביותר ללחן הוא בדפוס בידי אברהם צבי אידלסון בשני מקורות בשנת 1922 (כשהתווים רשומים מימין לשמאל): "ספר השירים - קובץ חדש" וכן ב"צלילי הארץ". בשנת 1923 נדפס בכרך של "נגינות יהודי ספרד והמזרח" באנתולוגיה "אוצר נגינות ישראל", שם נדפס הלחן גם בנוסח נוסף של המילים באתחלתא "קול שמחה" (ראו בדף הנוכחי).
בשנת 1939 נדפס ב"מנגינות שירינו" בעריכת משה נתנזון לחן המזוהה כבבלי, ואשר חולק רכיבים משותפים עם הלחן המוכר. כך גם הלחן החסידי שנדפס כשיר מס' 2 ב"אוצר החסידות" בעריכת יעקב מזור ואנדרה היידו.
עוד הותאמו לאותו לחן:
- פרי גני בלחן "מפי אל"
- בית החינוך
- [התחלה בלבד] הפרודיה "אין גדולה כמו בית"ר" בסוף המערכון "אופסייד סטורי" של שלישיית הגשש החיוור.
ביצועים נוספים:
- רמון טאסאט (Ramon Tasat)
- דודו אלהרר
- יהורם גאון וקהל מתוך חגיגת הזמר ביום העצמאות תשל"ו (שיר שני מתוך מחרוזת)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מחרוזת "מזרחית" שעיבד אהרן שפי. המחרוזת מכילה עיבודים לשירים:
- מפי אל
- מה נאוו
העיבוד הוא מחרוזת תורכית הכוללת שני שירים עבריים:
- ההמנון התורכי "איסתקלאל מרשי"
- המנון אנקרה "גיזל אנקרה"
- שיר נודד (מי ייתנני עוף)
- מפי אל (אין אדיר)
- השיר התורכי "האלימי"
- השיר התורכי "אסקדר"
מספר המעבד אהרן שפי (פברואר 2023): "באפריל 1967 יצאה להקת המחול של גבעתיים למסע הופעות בתורכיה בעקבות הזמנה רשמית של המארחים ובארגון של סוכנות התיירות "סלים דורו" בהנהלת הכוראוגרף יואב אשריאל. יצאנו מאיסטנבול שבחוף מיצר בוספרוס לזונגולדאק שבחוף הים השחור. בדרך הופענו בערים איזמיט, אדפזארי, קסטמונו, צ'אנקירי, אנקרה הבירה, בולו העיר האוניברסיטאית, והרי אנטוליה המושלגים. בכל עיר נערכה ההופעה באולם הספורט המקומי, שהוא שכפול של איצטדיון יד אליהו שלנו. אני הייתי המנהל המוסיקלי של קבוצת נגנים בהרכב חליל (יגאל גרפונקל), קלרינט (מוטי ארגוב), אקורדיון (משה גרשטיין) חצוצרה (אני), תופים (אורי ירקוני). וכן הזמרת תלמידתי נורית הררי, שהפליאה לשיר בעברית ובתורכית, וגררה את אלפי הצופים והמאזינים, ובראשם המושל, ראש העיר ובכירי הצבא והמשטרה, להצטרף לשירה במחיאות כפיים קצובות. פתחנו את המסע בהופעה לקהילה היהודית באיסטנבול, באולם קולנוע, כשכולם שואגים עימנו "מפי אל, מפי אל, יבורך כל ישראל". ובערב שאחרי, הסבנו לסדר בביתו של התעשיין היהודי, יעקב ברכה. הוצמדה לנו מדריכה יהודייה ודוברת עברית בשם סופי. היא ניהלה את המסע במקצועיות ועם הרבה נשמה. כך גם פעל מר סלים דורו, שעשה עימנו את כל הדרך לצידו של הנהג בשם "ישר".
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.
מקור: "שירון ישראלי : קובץ ראשון", רנן, ערה"ש תשט"ז, עמוד 56-57
הזכויות על ההוצאה שמורות לאברהם עומר.
