כיתתנו בלילה צועדת (לחן לברי)

לָרוֹבֶה יָד וְיָד נִצְמֶדֶת עַד יָפוּצוּ אוֹיֵב וָצַר. אֲנַחְנוּ דְּרוּכִים, דְּרוּכִים בַּמּוֹלֶדֶת, נִהְיֶה לָהּ מָגֵן וּמִבְצָר. כִּתָּתֵנוּ בַּלַּיְלָה צוֹעֶדֶת טוֹבְלָה טְבִילַת אֵשׁ וְעָשָׁן בְּכָל הַר וָגַיְא בַּמּוֹלֶדֶת, חֵיל צִיּוֹן לֹא יָנוּם, לֹא יִישַׁן. בִּנְתִיבָה שׁוֹמְמָה וּבוֹדֶדֶת גּוּף וָגוּף מִתְרַטֵּט כְּמֵיתָר, לִבּוֹתֵינוּ עִם לֵב הַמּוֹלֶדֶת הוֹלְמִים אָז בְּוָאדִי נִסְתָּר. לָרוֹבֶה יָד וְיָד נִצְמֶדֶת... הָעַיִן חַדָּה וְחוֹשֶׁדֶת, נִיד עֵץ מְזִמּוֹת יַחֲרֹשׁ, עֲמֻקָּה הַשָּׁעָה בַּמּוֹלֶדֶת לִשְׁרִיק הַפָּגָז עַל הָרֹאשׁ. וּבְתוֹךְ לֶהָבָה מְרַקֶּדֶת צָף זֵכֶר פְּרִידָה לֹא נִשְׁכָח, יֵשׁ אַחַת אֵי שָׁם בַּמּוֹלֶדֶת אֲשֶׁר אֲהַבְנוּהָ כָּל כָּךְ. לָרוֹבֶה יָד וְיָד נִצְמֶדֶת...לרובה יד ויד נצמדת עד יפוצו אויב וצר. אנחנו דרוכים, דרוכים במולדת, נהיה לה מגן ומבצר. ובתוך להבה מרקדת צף זכר פרידה לא נשכח, יש אחת אי שם במולדת אשר אהבנוה כל כך. כיתתנו בלילה צועדת טובלה טבילת אש ועשן בכל הר וגיא במולדת, חיל ציון לא ינום, לא יישן. בנתיבה שוממה ובודדת גוף וגוף מתרטט כמיתר, ליבותינו עם לב המולדת הולמים אז בואדי נסתר. לרובה יד ויד נצמדת... העין חדה וחושדת, ניד עץ מזימות יחרוש, עמוקה השעה במולדת לשריק הפגז על הראש. ובתוך להבה מרקדת צף זכר פרידה לא נשכח, יש אחת אי שם במולדת אשר אהבנוה כל כך. לרובה יד ויד נצמדת...

העיבוד נעשה ברוח העיבוד המקורי של לברי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.