הזמיר
העתקת מילות השיר

הַזָּמִיר, הַזָּמִיר, אַל תַּפְרִיעַ בַּשִּׁיר חַיָּלִים בַּחֲזִית אַל תָּעִיר. שׁוּב בַּחֲזִית אָבִיב נוֹשֵׁם, אַךְ הַחַיָּל אֵינוֹ יָשֵׁן, לֹא יַעַן הַתּוֹתָח יַרְעִים, כִּי אִם מִפְּנֵי צְלִילֵי שִׁירִים. זֶה הַזָּמִיר הַשָּׁר שִׁירָיו שָׁכַח כִּי מִתְגַּעֵשׁ הַקְּרָב. הַזָּמִיר, הַזָּמִיר... אַךְ מַהוּ קְרָב בִּשְׁבִיל זָמִיר? הֵן הוּא נוֹצַר כְּדֵי לָשִׁיר. אַךְ הַחַיָּל אֵינוֹ נִרְדָּם, יִזְכֹּר בֵּיתוֹ עַל שְׂפַת אֲגַם, לְשׁוּב בָּנָיו הוּא מְיַחֵל, שָׁם הַזָּמִיר שָׁר כָּל הַלֵּיל. הַזָּמִיר, הַזָּמִיר... וְאִם מָחָר יֻתַּן הַצַּו, נֵצֵא כֻּלָּנוּ אֶל הַקְּרָב, אִשָּׁה וָאֵם וְטַף נַשְׁאִיר וְנַעֲזֹב סַדְנָה וָנִיר. עִם נִצְּחוֹנֵנוּ בַּצָּבָא יִיקַר בֵּיתֵנוּ פִּי שִׁבְעָה. הַזָּמִיר, הַזָּמִיר...הזמיר, הזמיר, אל תפריע בשיר חיילים בחזית אל תעיר. שוב בחזית אביב נושם, אך החייל אינו ישן, לא יען התותח ירעים, כי אם מפני צלילי שירים. זה הזמיר השר שיריו שכח כי מתגעש הקרב. אך מהו קרב בשביל זמיר? הן הוא נוצר כדי לשיר. אך החייל אינו נרדם, יזכור ביתו על שפת אגם, לשוב בניו הוא מייחל, שם הזמיר שר כל הליל. ואם מחר יותן הצו, נצא כולנו אל הקרב, אישה ואם וטף נשאיר ונעזב סדנה וניר. עם ניצחוננו בצבא ייקר ביתנו פי שבעה.
מילים: אלכסיי פאטיאנוב
תרגום: אברהם לוינסון
לחן: ואסילי פאבלוביץ' סולוביוב-סדוי
כתיבה (בשפת המקור): 1944
הלחנה: 1944

הַזָּמִיר, הַזָּמִיר,
אַל תַּפְרִיעַ בַּשִּׁיר
חַיָּלִים בַּחֲזִית אַל תָּעִיר.

שׁוּב בַּחֲזִית אָבִיב נוֹשֵׁם,
אַךְ הַחַיָּל אֵינוֹ יָשֵׁן,
לֹא יַעַן הַתּוֹתָח יַרְעִים,
כִּי אִם מִפְּנֵי צְלִילֵי שִׁירִים.
זֶה הַזָּמִיר הַשָּׁר שִׁירָיו
שָׁכַח כִּי מִתְגַּעֵשׁ הַקְּרָב.

הַזָּמִיר, הַזָּמִיר...

אַךְ מַהוּ קְרָב בִּשְׁבִיל זָמִיר?
הֵן הוּא נוֹצַר כְּדֵי לָשִׁיר.
אַךְ הַחַיָּל אֵינוֹ נִרְדָּם,
יִזְכֹּר בֵּיתוֹ עַל שְׂפַת אֲגַם,
לְשׁוּב בָּנָיו הוּא מְיַחֵל,
שָׁם הַזָּמִיר שָׁר כָּל הַלֵּיל.

הַזָּמִיר, הַזָּמִיר...

וְאִם מָחָר יֻתַּן הַצַּו,
נֵצֵא כֻּלָּנוּ אֶל הַקְּרָב,
אִשָּׁה וָאֵם וְטַף נַשְׁאִיר
וְנַעֲזֹב סַדְנָה וָנִיר.
עִם נִצְּחוֹנֵנוּ בַּצָּבָא
יִיקַר בֵּיתֵנוּ פִּי שִׁבְעָה.

הַזָּמִיר, הַזָּמִיר...
הזמיר, הזמיר,
אל תפריע בשיר
חיילים בחזית אל תעיר.

שוב בחזית אביב נושם,
אך החייל אינו ישן,
לא יען התותח ירעים,
כי אם מפני צלילי שירים.
זה הזמיר השר שיריו
שכח כי מתגעש הקרב.

אך מהו קרב בשביל זמיר?
הן הוא נוצר כדי לשיר.
אך החייל אינו נרדם,
יזכור ביתו על שפת אגם,
לשוב בניו הוא מייחל,
שם הזמיר שר כל הליל.

ואם מחר יותן הצו,
נצא כולנו אל הקרב,
אישה ואם וטף נשאיר
ונעזב סדנה וניר.
עם ניצחוננו בצבא
ייקר ביתנו פי שבעה.




 פרטים נוספים


מילים בשפת המקור (רוסית)   העתקת מילות השיר

 



Соловьи (זמירים)

Припев:
Соловьи, соловьи, не тревожьте солдат,
Пусть солдаты немного поспят.

Пришла и к нам на фронт весна,
Солдатам стало не до сна -
Не потому, что пушки бьют,
А потому, что вновь поют,
Забыв, что здесь идут бои,
Поют шальные соловьи.

Припев:

Но что война для соловья!
У соловья ведь жизнь своя.
Не спит солдат, припомнив дом
И сад зеленый над прудом,
Где соловьи всю ночь поют,
А в доме том солдата ждут.

Припев:

А завтра снова будет бой
Уж так назначено судьбой
Чтоб нам уйти, недолюбив,
От наших жён, от наших нив,
Но с каждым шагом в том бою
Нам ближе дом в краю родном.



 פרטים נוספים

הקלטה היסטורית
ביצוע:

 

גיאורגי וינוגראדוב, מקהלת הצבא האדום 
שנת הקלטה: 1950

מקהלת הצבא האדום עם הסוליסט, המומחה הגדול לביצוע השיר הזה, גיאורגי וינוגרדוב, לו עצמו היו ארבע גרסאות שונות של השיר.


על השיר

השיר העברי הוא תרגום השיר הסובייטי Соловьи ("זמירים").

מרחיב אלי סט:

השיר בעל מבנה ייחודי שבו הפזמון החוזר הוא גם תחילתו של השיר, ואולי רמז לכך שצריך גם להבין את השיר לא בצורה פשטנית. השיר נחשב לאחד האהובים שבשירים הרוסיים מתקופת מלחמת העולם השנייה ואולי היחיד שיכול להיחשב כ"שיר מחאה" כנגד המלחמה. בניגוד למרבית שירי המלחמה הסובייטים, שהם שירי גבורה ושירי הלל, "הזמיר" נותן ביטוי לרגשות אנושיים פשוטים כמו געגועים למשפחה ולבית. "לב" השיר הוא פנייה לכאורה לזמירים שלא "יפריעו" בציוצם לחיילים שנהרגו והגיעו למנוחתם האחרונה (אולי ההשראה ל"הניחו להולכים" ב"שיר לשלום" של יעקב רוטבליט). לפי השורה האחרונה של הבית הראשון (בשיר המקורי) הזמירים אינם זמירים רגילים אלא "זמירי שירה מטורפים", כשהרמיזה היא בגנות מי ששרים שירי מלחמה "מגויסים" ובגנות שולחיהם.

צביקה דרור (1926) מספר:

מן הסתם זה קרה בהפוגה בתחילת 1949. אל הבסיס של קצין התרבות (היום ק. חינוך) של חזית הדרום הגיע בחור שהציג את עצמו כ"גארי, גארי ברתיני". עולה שעלה מבסרביה (היום - מולדבה), בנו של המשורר ק"א ברטיני שכתב בעברית עוד בגולה. תפקידו היה לנהל שירה עם החיילים. בשעות הפנאי שוחחנו ושמעתי ממנו סיפורים נוגים משם. ערב אחד בעודנו צועדים פתח בשיר "סאלוביי" ברוסית. אינני זוכר אם שר גם את הנוסח העברי: "הזמיר". הוא ניסה "בכוח" ללמד אותי, נכה צלילים כמוני, את השיר. קסמו של השיר מלווה אותי מאז. מגארי שמעתי: "זהו שיר החיילים היפה ביותר", ועל זאת חזרתי כל אימת שנשמע השיר.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  

תווי השיר הסובייטי





תגיות




עדכון אחרון: 29.08.2024 21:09:18


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: