אסירי סיביר

הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת צוֹלֶלֶת, דָּגָן מִזְדַּהֵב לַמֶּרְחָק. קְבוּצַת אֲסִירִים הַנִּכְבֶּלֶת בַּדֶּרֶךְ תּוּבַל בָּאָבָק. דִּין דָּן, דִּין דָּן כֶּבֶל כְּבָלוּנִי, דִּין דָּן, דִּין דָּן סִיבִּירָה הוֹבִילוּנִי. דִּין דָּן, דִּין דָּן נִשְׁמָע לְמֵרָחוֹק, אֵי שָׁמָּה הוּבַלְתָּ נִמְכַּרְתָּ לְעַבְדוּת.השמש שוקעת צוללת, דגן מזדהב למרחק. קבוצת אסירים הנכבלת בדרך תובל באבק. דין דן, דין דן כבל כבלוני, דין דן, דין דן סיבירה הובילוני. דין דן, דין דן נשמע למרחוק, אי שמה הובלת נמכרת לעבדות.

השיר הוא תרגום הבית הראשון של השיר הרוסי Колодники ("אסירים") שכתב טולסטוי וצורף לו פזמון שאינו חלק משירו של טולסטוי. על פי מקורות רבים ב- 1850 (1854, ע"פ "שירי משוררים רוסיים", כרך ב' עמ' 450). הפזמון ("דין דן וגו'") אינו חלק מהשיר המקורי, ועל-פי המחקר (ר', למשל, באתר הרוסי "סיביר בשירה הרוסית") גם לא נכתב ע"י טולסטוי. השיר, שהיה אהוב על לנין,  מופיע בשירונים מתחילת המאה ה-20, הוא הולחן ע"י תשעה מלחינים והיה פופולארי בחוגי פעילים פוליטיים ומהפכנים שהוגלו.

את השיר תרגם שמואל זהרהרי, ממייסדי קיבוץ אפיקים ומליבת החינוך והתרבות שלו. על פי גיא גורביץ', מחוקרי הזמר הרוסי, השיר הושר לראשונה ע"י קבוצת הדרמה של אפיקים במסגרת המחזה של איסאק באבל "השקיעה", שהוצג ב- 1937 ב"חצר כנרת".

על-פי גיא גורביץ', בתרגום המקורי של זהרהרי היה כתוב "אי שמה, הובלת לקָטוֹרְגָה עבדות". צבי (גרימי) גלעד מצביע על הדמיון לנוסח המופיע בשירון "שירים לכייפת": "אי שמה, הובלת, לקור, תוגה עבדות". מבהיר גרימי כי "קטורגה" היא מילה רוסית שפירושה "עבודת פרך" ונראה כי זהרהרי העדיף להשאיר בתרגומו הראשוני את המילה הרוסית. מוסיף אלי סט, שלא פחות מעניינת העובדה, שזהרהרי שימר את המצלול של הפזמון. זה בולט במיוחד בשורה האחרונה, שברוסית נשמעת כך: "Na katorgu vedut", זהרהרי בתרגומו: "נמכרת לעבדות" בחר לסטות מתוכן המקור (במקור אין, לא מכירה ולא עבדות), אבל לשמר את המצלול של שורה זו.

ביצוע נוסף:  רותי בן אברהם, בלווי חבורת התקליט "למרוסיה באהבה".