|
מילים: רחל בלובשטיין
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: פנחס גולדמן כתיבה: תרצ"א
|
ביצוע:
מרים לויטין
מקור: קלטת פרטית בארכיון כפר גלעדי
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:59:44). |
אילנה רובינא
ליווי: להקה כלית מתכנית רדיו בסדרה "דו רה ומי עוד"
שנת הקלטה: 5.1973
מקור: תכנית רדיו בסדרה "דו רה ומי עוד"
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
נכלל בתקליט: משירי ארץ ישראל הישנה
ביצוע:
ותיקי "המחנות-העולים"
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 1:43:05).
ההקלטה קטומה בתחילתה
נכלל במופע משירי רחל המשוררת במלאת מאה שנה להולדתהבלה זמיר
מקור: תקליט מקומי
ביצוע:
יעקב גורדון
שנת הקלטה: שנות השבעים
מקור: שירים שאבא אהב – תקליטור ביתי
נכלל בקלטת שירים שאבא אהב
ביצוע:
מועדון גימלאים - עין כרמל
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הוקלט במסגרת מפגש היכרות של חברי המועדון עם פרוייקט זֶמֶרֶשֶת.
בהקלטה זו מצטרפים המשתתפים לביצועו של יעקב גורדון, חבר עין כרמל, שהושמע בעת המפגש.
ביצוע:
עמליה (ויולה) חקל
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מרים ויואב אהרוני חקרו את המלחין האלמוני:
השיר היה מוּכָּר בשעתו לכל אוהבי הזמר בארץ. אהבו לשיר אותו בזכות המילים המלבבות הנכנסות היישר ללב, וגם בזכות הלחן הפשוט והמתנגן, שהלם את האופי הצנוע והכובש של השיר. לשיר היו גם מנגינות נוספות, כמו לרבים משירי רחל, כפי שעוד נספר בהמשך, אך מיהו שחיבר את הלחן הזה, ה"עממי"?
בחוברת המצורפת לתקליטור "הלילות בכנען – שירי ראשונים (1946-1882)", שהוציא המרכז לחקר המוסיקה היהודית בירושלים, מציין יעקב מזור שמקורו של הלחן טרם אוּתר. גם בספרָהּ של נתיבה בן-יהודה "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר" כתוב שלא ידוע מיהו המלחין. באחת מתוכניות הרדיו שלה השמיעה בן-יהודה את השיר וציינה ששם המלחין, שנודע לה זה עתה מעטיפת התקליט, הוא אברהם דאוס. בעקבות זאת התקשר מאזין מקיבוץ נען ואמר שאת השיר הלחין, למיטב זכרונו, חבר קיבוץ נען יהודה אורן.
ככל הידוע לנו, אף אחד מאלה לא חיבר את הלחן המוּכָּר. אנו מניחים ששמו של אברהם דאוס שורבב בטעות לעטיפת התקליט על-ידי מישהו שידע שהשיר הולחן בקיבוץ גבת. המוסיקאי היֶקֶה דאוס חי אמנם בגבת, אך הלחן שבו אנו מדברים הושר בגבת ובארץ כולה הרבה לפני בואו לשם באמצע שנות הארבעים. יתר על-כן, דאוס אכן חיבר מוסיקה לשיר "חג", אבל זהו לחן אחר. שמו של יהודה אורן הועלה, אנו מניחים, על-ידי מי ש"ידע" שמקור השיר בנען. ואכן, יש לשיר לחן שמקורו בקיבוץ נען, הלא הוא הלחן היפה של דוד זהבי, שבנעורינו שרנו אותו בעיבוד למקהלה בשני קולות. לחן נוסף, שלישי, חיבר, יהודה אנגל.
מיהו, אם כן, המלחין האלמוני ש"טרם אוּתר"? למיטב ידיעתנו, זהו פנחס גולדמן. על כך מעידים חברים ותיקים מגבת ומיפעת – קיבוצים שבהם היה גולדמן חבר במשך שנים רבות. כן מעידים על כך בביטחון בניו של גולדמן – ישראל, שולמית וגיורא.
שירה של רחל "חג" הוא, ככל הידוע לנו, השיר היחידי מבין המנגינות שחיבר גולדמן שזכה להיות מוּשָׁר במשך שנים רבות בעמק וגם ברחבי הארץ.
מוסיפה מרים אהרוני (26.7.2009):
לאחרונה גיליתי כי בהגדה של פסח של קבוצת השרון משנת תרצ"ז [1937] ישנו בסוף דף שירים, ביניהם גם השיר הזה, ורשום למעלה: מילים – רחל, לחן – פ.גולדמן. התרגשתי למצוא את זה, מפני שמדובר במסמך מאותה שנה שבה הצטרף גולדמן לגבת וכנראה שהלחן היה עוד טרי לגמרי [השיר עצמו נכתב בתרצ"א].
ראו את השיר גם בלחנים נוספים: לחן יהודה אנגל, לחן אברהם דאוס, לחן דוד זהבי.
ביצועים נוספים:
- מרים הראל, שלמדה את השיר בתנועת גורדוניה בפולין (תזמון 32:50)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
