גרעין טמנתי

גַּרְעִין קָטָן טָמַנְתִּי בַּתֶּלֶם הַשָּׁחֹר. יִשְׂגֶּה כָּאן, הֶאֱמַנְתִּי, לַחְמִי לְפִי הַדּוֹר. הִנֵּה הוּא צָץ, בּוֹקֵעַ, עֵינוֹ יָרֹק וָפָז, וְאוֹר חָזוֹן נוֹגֵהַּ עַל מִשְׁעוֹלִים מֵאָז. וְאוֹר חָזָק עֲטֶרֶת לְקֹמֶץ שִׁבֳּלַי. בָּרוּחַ הַסּוֹעֶרֶת נָטְרֵהוּ, אֱלֹהַי! גרעין קטן טמנתי בתלם השחור. ישגה כאן, האמנתי, לחמי לפי הדור. הנה הוא צץ, בוקע, עינו ירוק ופז, ואור חזון נוגה על משעולים מאז. ואור חזק עטרת לקומץ שיבוליי. ברוח הסוערת נטרהו, אלוהיי!