מילים: לא ידועתרגום/נוסח עברי: יוסף אוקסנברגלחן: עממי צרפתי
|
[הוא:]
עֵת יוֹם יָפוּחַ,
תִּנְהַם הָרוּחַ,
מֵרָחוֹק מִפְרָשׂ מַלְבִּין...
שָׁם סִירָה תָּשׁוּט וּבָהּ מַלָּח
רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכָּיו הִרְכִּין.
שָׁם שַׁלְהֶבֶת
מְהַבְהֶבֶת
בֵּין עָבֵי אֵשׁ וְעָבֵי דָּם...
רַד הַשֶּׁמֶשׁ הָאָדֹם
לִפְאַת הַיָּם.
[היא:]
נֶעֱלָמוּ
וְנִרְדָּמוּ –
עַל הַחוֹף אֵין אַף אָדָם!...
רַק מַלָּח מוּזָר שִׁירֵהוּ שָׁר
מַפְלִיג עַל פְּנֵי הַיָּם.
פְּגִישָׁתֵנוּ
בִּלְבָבֵנוּ
הֵצִיתָה אֵשׁ הַתַּאֲוָה...
נִתְעַלֵּס אֲזַי, מַלָּח
הוֹי, נִתְעַלֵּס בְּאַהֲבָה!
בְּלֵיל קְסָמִים הַאִם יְכוֹלִים לְהֵרָדֵם, הַגֵּד, מַלָּח!
בְּלֵיל קְסָמִים הַאִם תָּנוּם עֵת הַדָּם בַּלֵּב יִרְתַּח...
חָזָק, אַמִּיץ הִנְּךָ, מַלָּח, – אֹהַב אוֹתְךָ!
אִם גַּם פָּזִיז הִנְּךָ כְּגַל – אֶבְחַר בְּךָ!
הַיּוֹם, מַלָּח, הִנְּךָ מִתְעַלֵּס בְּאַהֲבָה עַל פְּנֵי הַחוֹף,
מָחָר תִּדְאֶה תָּעוּף מִכָּאן – וְהַכֹּל כַּחֲלוֹם יַחֲלֹף...
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי עַד כֹּה אָהַבְתִּי!...
אַמְתִּין...
וְנֵלֵךְ, מַלָּח!
[הוא:]
אַהֲבָתֵנוּ
בְּחַיֵּינוּ
סַם מַרְפֵּא לְכָל כְּאֵב...
וְנִשְׁכַּח עַכְשָׁו אֶת יוֹם יָבוֹא,
נִשְׁכַּח יְגוֹן הַלֵּב!
בְּעֵינַיִךְ,
זְרוֹעוֹתַיִךְ,
הָעוֹלָם יִלְבַּשׁ הָדָר...
אַךְ מַלָּח אֲנִי – וּכְבָר
דִּינִי נִגְזַר...
[היא:]
זִיו וָזֹהַר
הוּא הַנֹּעַר,
לֹא יֵדַע יֵאוּשׁ אַף פַּעַם!
וּפְרָחִים זְרוּעָה דַּרְכּוֹ לָרֹב
וְצַר לוֹ הָעוֹלָם...
נִתְרוֹעֵעַ,
נִשְׁתַּעֲשֵׁעַ,
חִישׁ יָעוּפוּ הָרְגָעִים...
חִישׁ יַעֲבֹרוּ
לֹא יַחֲזֹרוּ –
וְנִפָּרֵד לְעוֹלָמִים!...
בְּלֵיל קְסָמִים...
[הוא:] עת יום יפוח תנהם הרוח מרחוק מפרש מלבין... שם סירה תשוט ובה מלח ראשו על ברכיו הרכין
שם שלהבת מהבהבת בין עבי אש ועבי דם רד השמש האדום לפאת הים
[היא:] נעלמו ונרדמו על החוף אין אף אדם רק מלח מוזר שירהו שר מפליג על פני הים
פגישתנו בלבבנו הציתה אש התאטוה נתעלס אזי מלח הוי נתעלס באהבה
בליל קסמים האם יכולים להרדם הגד מלח! בליל קסמים האם תנום עת הדם בלב ירתח... חזק אמיץ הנך מלח אוהב אותך אם גם פזיז הנך כגל אבחר בך היום מלח הנך מתעלס באהבה על פני החוף מחר תדאה תעוף מכאן והכול כחלום יחלוף כמוך גם אני עד כה אהבתי!... אמתין... ונלך מלח!
[הוא:] אהבתנו בחיינו סם מרפא לכל כאב... ונשכח עכשו את יום יבוא נשכח יגון הלב
בעיניך זרועותיך העולם ילבש הדר... אך מלח אני וכבר דיני נגזר...
[היא:] זיו וזוהר הוא הנוער לא ידע יאוש אף פעם ופרחים זרועה דרכו לרוב וצר לו העולם...
נתרועע, נשתעשע, חיש יעופו הרגעים... חיש יעבורו לא יחזורו – וניפרד לעולמים
בליל קסמים...
|
"מפרש מלבין", גרסת נתיבה בן-יהודה
|
עֵת יוֹם יָפוּחַ
יִנְהַם הָרוּחַ
מֵרָחוֹק מִפְרָשׂ מַלְבִּין
שָׁם סִירָה תָּשׁוּט וּבָהּ מַלָּח
אֶת רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכָּיו יַרְכִּין.
נֶאֱלַם הוּא
וְנָדַם הוּא
עַל הַחוֹף אֵין אַף אָדָם
רַק מַלָּח יַזְהִיב שִׁירֵהוּ שָׁם
יְחִידִי עַל פְּנֵי הַיָּם.
וּבְלֵיל קְסָמִים
הַאִם יְכוֹלִים
לְהֵרָדֵם – הַגֵּד, מַלָּח?
וּבְלֵיל פְּלָאִים
הַאִם תָּנוּם
עֵת הַדָּם וְהַלֵּב יִרְתַּח?
חָזָק, אַמִּיץ הִנְּךָ, מַלָּח –
אֹהַב אוֹתְךָ
אִם גַּם פָּזִיז בַּגַּל הִנְּךָ
אֶבְחַר בְּךָ
הַיּוֹם אַתָּה, מַלָּח, מִתְעַלֵּס
בְּאַהֲבָה עַל-פְּנֵי הַחוֹף,
וּמָחָר תָּעוּף, תָּשׁוּט מִפֹּה,
וְהַכֹּל כַּחֲלוֹם יַחֲלֹף
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי, מַלָּח, אָהַבְתִּי
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי, מַלָּח, אָהַבְתִּי
הַמְתֵּן אֵלַי, מַלָּח!
עת יום יפוח ינהם הרוח מרחוק מפרש מלבין שם סירה תשוט ובה מלח את ראשו על ברכיו ירכין
נאלם הוא ונדם הוא על החוף אין אף אדם רק מלח יזהיב שירהו שם יחידי על פני הים
ובליל קסמים האם יכולים להירדם הגד מלח ובליל פלאים האם תנום עת הדם והלב ירתח? חזק אמיץ הנך מלח אוהב אותך אם גם פזיז בגל הנך אבחר בך
היום אתה מלח מתעלס באהבה על פני החוף ומחר תעוף תשוט מפה והכול כחלום יחלוף כמוך גם אני מלח אהבתי כמוך גם אני מלח אהבתי המתן אליי מלח
|
מפי ציונה קיפניס
|
עֵת יוֹם יָפוּחַ יִדֹּם הָרוּחַ
מֵרָחוֹק..
רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכָּיו יַרְכִּין
שָׁם שַׁלְהֶבֶת...
בְּלֵיל קְסָמִים...
הַמְתֵּן וָלֵךְ, מַלְאָך
אַהֲבָתֵנוּ...
בְּלֵיל קְסָמִים...
עת יום יפוח יידום הרוח מרחוק.. ראשו על ברכיו ירכין
שם שלהבת...
בליל קסמים... המתן ולך, מלאך
אהבתנו...
בליל קסמים...
|
גרסת עמליה חקל
|
עֵת יוֹם יָפוּחַ, יֵהוֹם הָרוּחַ
בַּמֶּרְחָק מִפְרָשׂ יַלְבִּין
שָׁם סִירָה תָּשׁוּט וּבָהּ מַלָּח
רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכָּיו יַרְכִּין.
נֶאֱלַם הוּא וְנָדַם הוּא
עַל הַחוֹף אֵין אַף אָדָם;
רַק מַלָּח בּוֹדֵד אֶת שִׁירוֹ הוּא שָׁר,
מַפְלִיג עַל פְּנֵי הַיָּם.
וּבְלֵיל קְסָמִים הַאִם יְכוֹלִים לְהֵרָדֵם, הַגֵּד מַלָּח?
בְּלֵיל קְסָמִים עֵינְךָ תָּנוּם עֵת הַדָּם בַּלֵּב יִרְתַּח.
חָזָק, אַמִּיץ הִנְּךָ מַלָּח, אֹהַב אוֹתְךָ,
אִם גַּם פָּזִיז כַּגַּל הִנְּךָ, אֶבְחַר בְּךָ!
הַיּוֹם אַתָּה מַלָּח מִתְעַלֵּס בְּאַהֲבָה עַל פְּנֵי הַחוֹף,
מָחָר תִּסַּע מִכָּאן, מַלָּח, וְאִתְּךָ הַחֲלוֹם יַחֲלֹף.
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי עַד כֹּה אָהַבְתִּי,
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי עַד כֹּה חָמַדְתִּי,
הַמְתֵּן נָא לִי, מַלָּח!
עת יום יפוח, ייהום הרוח במרחק מפרש ילבין שם סירה תשוט ובה מלח ראשו על ברכיו ירכין.
נאלם הוא ונדם הוא על החוף אין אף אדם; רק מלח בודד את שירו הוא שר מפליג על פני הים.
ובליל קסמים האם יכולים להירדם, הגד מלח? בליל קסמים עינך תנום עת הדם בלב ירתח. חזק, אמיץ הנך מלח, אוהב אותך, אם גם פזיז כגל הנך, אבחר בך! היום אתה מלח מתעלס באהבה על פני החוף, מחר תיסע מכאן מלח ואתך החלום יחלוף. כמוך גם אני עד כה אהבתי, כמוך גם אני עד כה חמדתי, המתן נא לי, מלח!
|
לפי הקלטה של חבורת רננים
|
עֵת יוֹם יָפוּחַ, יֵהוֹם הָרוּחַ
עַל הַיָּם מִפְרָשׂ מַלְבִּין
עַל הַיָּם סִירָה, וּבָהּ מַלָּח
אֶת רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכָּיו יַרְכִּין.
נֶאֱלַם הוּא וְנָדַם הוּא
עַל הַחוֹף אֵין אַף אָדָם;
רַק מַלָּח בּוֹדֵד אֶת שִׁירֵהוּ שָׁר
וְצוֹפֶה אֶל פְּנֵי הַיָּם.
וּבְלֵיל קְסָמִים הַאִם תּוּכַל לְהֵרָדֵם, הַגֵּד מַלָּח?
וּבְלֵיל קְסָמִים הַאִם תִּישַׁן עֵת הַדָּם בַּלֵּב יִרְתַּח?
חָזָק, אַמִּיץ הִנְּךָ מַלָּח, אֹהַב אוֹתְךָ,
אִם גַּם פָּזִיז כַּגַּל הִנְּךָ, אֶבְחַר בְּךָ!
הַיּוֹם אַתָּה מַלָּח מִתְעַלֵּס בְּאַהֲבָה עַל פְּנֵי הַחוֹף,
מָחָר תָּשׁוּט, תַּפְלִיג מִכָּאן וְהַכֹּל כַּחֲלוֹם יַחֲלֹף.
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי תָּמִיד אָהַבְתִּי,
כָּמוֹךָ גַּם אֲנִי תָּמִיד חָמַדְתִּי,
הַמְתֵּן אֵלַי, מַלָּח!
עת יום יפוח, ייהום הרוח על הים מפריש מלבין על הים סירה, ובה מלח את ראשו על ברכיו ירכין.
נאלם הוא ונדם הוא על החוף אין אף אדם; רק מלח בודד את שירהו שר וצופה אל פני הים.
ובליל קסמים האם תוכל להירדם, הגד מלח? ובליל קסמים האם תישן עת הדם בלב ירתח? חזק, אמיץ הנך מלח, אוהב אותך, אם גם פזיז כגל הנך, אבחר בך! היום אתה מלח מתעלס באהבה על פני החוף, מחר תשוט, תפליג מכאן והכול כחלום יחלוף. כמוך גם אני תמיד אהבתי, כמוך גם אני תמיד חמדתי, המתן אליי, מלח!
|
מפנקסה של ה' חיותמן
|
עֵת יוֹם יָפוּחַ
יהום הָרוּחַ
על הים מִפְרָשׂ מַלְבִּין
שָׁם סִירָה תָּשׁוּט וּבָהּ מַלָּח
אֶת רֹאשׁוֹ עַל בִּרְכָּיו יַרְכִּין.
נֶאֱלַם הוּא
ונרדם הוּא
עַל הַחוֹף אֵין אַף אָדָם
רַק מַלָּח בּוֹדֵד אֶת שִׁירוֹ הוּא שָׁר,
וצופה הוא אל הַיָּם.
וּבְלֵיל קְסָמִים
הַאִם תוכל לְהֵרָדֵם –
הַגֵּד, מַלָּח?
וּבְלֵיל פְּלָאִים
הַאִם תָּנוּם
עֵת הַדָּם בלב יִרְתַּח?
עת יום יפוח יהום הרוח על הים מפרש מלבין שם סירה תשוט ובה מלח את רואשו על ברכיו ירכין
נאלם הוא ונרדם הוא על החוף אין אף אדם רק מלח בודד את שירו הוא שר וצופה הוא אל הים
ובליל קסמים האים תוכל להרדם הגד מלח ובליל פלאים האים תנום עת הדם בלב ירתח
|
פרטים נוספים
על הגרסה: מתוך אוסף מאיר נוי, מחברת מס' 6 של מילים בלי תווים, עמ' 180, על פי פנקסים של גב' ה' חיותמן משנות העשרים והשלושים.
|
|
ביצוע:
הקישור הועתק
ציונה קיפניס 
שנת הקלטה: 24.3.2013 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
|