שיר הוותיקים - מקהלת הפועלים על שם צדיקוב

הַדְּרָכִים בַּמִּדְבָּר הִכִּירוּךָ, רוּחַ קַיִץ שָׁזְפָה פַּרְצוּפְךָ. בַּגְּבָעוֹת שֶׁבְּדַלְיַת-אֶ-רוּחָה בְּרֹב קוּרְס‏ִים יָצְאָה נִשְׁמָתְךָ. נַעֲלַיִם רַבּוֹת כְּבָר שִׁפְשַׁפְתָּ, מְדוּרוֹת, נֹגַהּ שַׁחַר מַחֲוִיר. וּבַחֹרֶף עַד עֶצֶם נִרְטַבְתָּ כִּי "שִׁינֶלִים" חִכּוּ בַּ"מַּשְׁבִּיר". עֵת אוֹיֵב הִתְקָרֵב לַמּוֹלֶדֶת וְהַצַּר כְּבָר הִשְׁחִיז סַכִּינִים, אָז נִשְׁבַּעְנוּ: לָמוּת, לֹא לָסֶגֶת! וְהָלַכְנוּ לִהְיוֹת חַבְּלָנִים. קְצָת קָפֶה בְּפִינְגָ'אנִים שָׁתִיתָ, עֲלֵי שֶׁמֶן רוֹבִים – חֲבִיתוֹת, וּבַלַּיְלָה בְּ"לֵיבּוֹשׁ" הָיִיתָ – וְנִשְׁבַּעְתָּ מֵאָז לֹא לִשְׁתּוֹת. כָּךְ הָלְכוּ הַ"שַּׁבָּאבּ" לָ"רֵזֶרְבָה", הַפְּלֻגָּה תִּשָּׁאֵר אַדִּירָה. דּוֹר הוֹלֵךְ, מַעְלֶשׁ! – דּוֹר אַחֵר בָּא, עוֹד תָּשׁוּבוּ, אַחִים, חֲזָרָה!הדרכים במדבר הכירוך, רוח קיץ שזפה פרצופך. בגבעות שבדליית-א-רוחה ברוב קורס‏ים יצאה נשמתך. נעליים רבות כבר שפשפת, מדורות, נוגה שחר מחוויר. ובחורף עד עצם נרטבת כי "שינלים" חיכו ב"משביר". עת אויב התקרב למולדת והצר כבר השחיז סכינים, אז נשבענו: למות, לוא לסגת! והלכנו להיות חבלנים. קצת קפה בפנג'אנים שתית, עלי שמן רובים – חביתות, ובלילה ב"ליבוש" היית – ונשבעת מאז לא לשתות. כך הלכו ה"שבאב" ל"רזרבה", הפלוגה תישאר אדירה. דור הולך, מעלש! – דור אחר בא, עוד תשובו, אחים, חזרה!

מילים: חיים גורי
לחן: שמואל פרשקו (טקסטים נוספים בלחן זה)
כתיבה: 1944 לפי עזריה אלון

הַדְּרָכִים בַּמִּדְבָּר הִכִּירוּךָ,

רוּחַ קַיִץ שָׁזְפָה פַּרְצוּפְךָ.

בַּגְּבָעוֹת שֶׁבְּדַלְיַת-אֶ-רוּחָה

בְּרֹב קוּרְס‏ִים יָצְאָה נִשְׁמָתְךָ.

נַעֲלַיִם רַבּוֹת כְּבָר שִׁפְשַׁפְתָּ,

מְדוּרוֹת, נֹגַהּ שַׁחַר מַחֲוִיר.

וּבַחֹרֶף עַד עֶצֶם נִרְטַבְתָּ

כִּי "שִׁינֶלִים" חִכּוּ בַּ"מַּשְׁבִּיר".

עֵת אוֹיֵב הִתְקָרֵב לַמּוֹלֶדֶת

וְהַצַּר כְּבָר הִשְׁחִיז סַכִּינִים,

אָז נִשְׁבַּעְנוּ: לָמוּת, לֹא לָסֶגֶת!

וְהָלַכְנוּ לִהְיוֹת חַבְּלָנִים.

קְצָת קָפֶה בְּפִינְגָ'אנִים שָׁתִיתָ,

עֲלֵי שֶׁמֶן רוֹבִים – חֲבִיתוֹת,

וּבַלַּיְלָה בְּ"לֵיבּוֹשׁ" הָיִיתָ –

וְנִשְׁבַּעְתָּ מֵאָז לֹא לִשְׁתּוֹת.

כָּךְ הָלְכוּ הַ"שַּׁבָּאבּ" לָ"רֵזֶרְבָה",

הַפְּלֻגָּה תִּשָּׁאֵר אַדִּירָה.

דּוֹר הוֹלֵךְ, מַעְלֶשׁ! – דּוֹר אַחֵר בָּא,

עוֹד תָּשׁוּבוּ, אַחִים, חֲזָרָה!

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

ביצוע:

הקישור הועתק

מקהלת הפועלים על שם צדיקוב

שנת הקלטה: 15.5.1960
מקור: היה היו זמנים - מצעד פזמוני הישוב

ביצוע נוסף: מתוך התוכנית "חיים שכאלה" עם חיים גורי (1971)

לפי השירון "אנו אנו הפלי"ם" (1963), השיר לקוח מתוך "כשריבה יוצאת מהרפת".

מספר עזריה אלון (8.8.2013):

גורי וחפר לא ידעו איזה מהשירים נכתב קודם - "רבותיי, ההיסטוריה חוזרת" [מושר לאותה מנגינה – זֶמֶרֶשֶׁת] או "שיר הוותיקים".

אני מעריך, אך לא יודע בוודאות, ש"שיר הוותיקים" נכתב במסגרת טיול שבו הדרכתי את הפלוגה של גורי במדבר יהודה בשנת 1944. זה היה טיול הסיום של פלוגה א' ("השבאב כבר הלכו לרזרבה"). הגיעו לגבעת ברנר [לא ברור אם בתחילת הטיול או בסופו – זֶמֶרֶשֶׁת], שם הייתה צריכה להיות מסיבת הסיום. השאירו את גורי שיכתוב שיר, ולפי דעתי זה השיר.
המילים נכתבו תחת הרושם של הישיבה בכינרת, לפי אזכור "לייבוש" (ר' ביאור בהמשך). במקור, אגב, שרו "אל"ף, את תהיי אדירה!" במקום "הפלוגה, את תהיי אדירה!"
זֶמֶרֶשֶׁת: ב"רבותיי, ההיסטוריה חוזרת" נרמז פירוק הפלמ"ח ("הכושי יכול כבר ללכת כי הכושי עשה את שלו"), כך ש"שיר הוותיקים" הוא מוקדם יותר, לפי הערכת עזריה. כמו כן, קראו את קורות פלוגה א' (באתר המ"א שער הנגב), אשר תואמים את תוכן השיר ואת דברי עזריה.

מתוך הספר משפחת הפלמ"ח, עמ' 140:

פתאום ירד עלינו חושך. הותיקים, בני ה-23-21, הלכו הביתה ויצרו את ה"רזרבה" - חיל המילואים הראשון של הצבא העברי. ידענו שיחזרו, כי הפלמ"ח נמשך. אבל היתה רגשת אי-נחת. הזכרנו להם את כל הדברים הטובים: את דרכי המדבר, את שמש הקיץ, את חביתות שמן-הרובים, את הבטחות השינלים ועוד. ידענו - אדם חוזר תמיד אל התקופה הקשה בחייו ואל אהבתו הגדולה.

פרשנות הכרחית:
דליית א-רוחה - צפונית מערבית לג'וערה, הנמצאת מזרחית לעין השופט וצפונית לכופרין. שם היה אתר ששימש כ"אקדמיה צבאית" בפלמ"ח. שם עבר גורי בשנת 1944 קורס מ"מים.
"עלי שמן-רובים חביתות": קח שמן-רובים ושים על מחבת חמה. כאשר השמן יגיע לדרגת רתיחה, אטום את האף ושפוך את הביצים המבולבלות פנימה. מלח ופלפל - לפי טעמך. חמם על אש קטנה, אכול ורוץ לרופא.
לייבוש: הפונדק הישן של הפלמ"ח על שפת הכנרת. ראה פיכמן, "על שפת ים כנרת / ארמון רב תפארת". [עזריה אלון מוסיף: בזמן שהפלוגה הייתה בדגניה, אשדות ואפיקים, החבר'ה העבירו שמה לילות.]

המילים המקוריות למנגינה זו נכתבו בידי נתן אלתרמן להצגה בתיאטרון המטאטא: שיר געגועים. יש הבדלים קטנים בסוף הלחן.

המילים המוכרות יותר נכתבו בידי חיים חפר: רבותיי, ההיסטוריה חוזרת. כמו כן, בפנקס פרטי מס' 2 של תמר דודזון אותר שיר מקומי ארוך בעשרה בתים מגבעת חיים "מהיסטוריית חיינו" והלחן מזוהה שם בסוגריים "הדרכים במדבר".

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 4 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 4

הנגב, המדבר והערבה פלמ"ח

עדכון אחרון: 05.09.2024 16:15:58