הנאווה
העתקת מילות השיר

הַנָּאוָה, הַנָּאוָה, הָשִׁיבִי אַהֲבָה בְּגִילָה סוֹעֵרָה וּכְאֵשׁ בּוֹעֵרָה לָה לָה לָה... לִבְחִיר לִבֵּךְ הַשּׁוֹכֵן בְּחֻבֵּךְ! גַּלִּי אָשְׁרֵךְ וְרֹב זָהֳרֵךְ, שִׁלְחִי יָדֵךְ בְּצַוְּארֵי דּוֹדֵךְ לָה לָה לָה... בְּחִיר לִבֵּךְ הַשּׁוֹכֵן בְּחֻבֵּךְ.הנאווה, הנאווה, השיבי אהבה בגילה סוערה וכאש בוערה לבחיר לבך השוכן בחובך גלי אושרך ורוב זוהרך שלחי ידך בצווארי דודך בחיר לבך השוכן בחובך.
מילים: יהודה בורלא
לחן: מרדכי זעירא
כתיבה: 1930 תר"ץ

הַנָּאוָה, הַנָּאוָה,
הָשִׁיבִי אַהֲבָה
בְּגִילָה סוֹעֵרָה
וּכְאֵשׁ בּוֹעֵרָה

לָה לָה לָה...
לִבְחִיר לִבֵּךְ
הַשּׁוֹכֵן בְּחֻבֵּךְ!

גַּלִּי אָשְׁרֵךְ
וְרֹב זָהֳרֵךְ,
שִׁלְחִי יָדֵךְ
בְּצַוְּארֵי דּוֹדֵךְ

לָה לָה לָה...
בְּחִיר לִבֵּךְ
הַשּׁוֹכֵן בְּחֻבֵּךְ.
הנאווה, הנאווה,
השיבי אהבה
בגילה סוערה
וכאש בוערה
לבחיר לבך
השוכן בחובך

גלי אושרך
ורוב זוהרך
שלחי ידך
בצווארי דודך
בחיר לבך
השוכן בחובך.




 פרטים נוספים


הנוסח המלא   העתקת מילות השיר

 



הַנָּאוָה, הַנָּאוָה...

יֻתְּרוּ מַחְלְפוֹתַיִךְ
יִצְנְחוּ עַל כְּתֵפוֹתַיִךְ
הָאִירִי עֵינַיִךְ
הַסְבִּירִי פָּנַיִךְ
לִבְחִיר לִבֵּךְ
הַשּׁוֹכֵן בְּחֻבֵּךְ

גַּלִּי עָשְׁרֵךְ...

הֵן יִרְטְטוּ שָׁדַיִךְ
מִתַּחַת לְמַדַּיִךְ
הֵן יָפֹזּוּ לְהָטַיִךְ
מִתֹּם מַבָּטַיִךְ
לְעֵין בְּחִיר לִבֵּךְ
הַשּׁוֹכֵן בְּחֻבֵּךְ

בְּשֵׁם אַלְלָהּ בְּשֵׁם אַלְלָהּ
אֵין כָּל דֹּפִי בַּכַּלָּה
זָרַח גֵּוָהּ כְּאוֹר יָרֵחַ
יְשַׁכֵּר הַבֹּשֶׂם וְהָרֵיחַ
אֶת בְּחִיר לִבֵּךְ
הַשּׁוֹכֵן בְּחֻבֵּךְ
הנאווה, הנאווה...

יותרו מחלפותייך
יצנחו על כתפותייך
האירי עינייך
הסבירי פנייך
לבחיר ליבך
השוכן בחובך

גלי עושרך...

הן ירטטו שדייך
מתחת למדייך
הן יפוזו להטייך
מתום מבטייך
לעין בחיר ליבך
השוכן בחובך

בשם אללה בשם אללה
אין כל דופי בכלה
זרח גווה כאור ירח
ישכר הבושם והריח
את בחיר ליבך
השוכן בחובך




 פרטים נוספים

ביצוע:

 

הדסה סיגלוב 

על השיר

ביצועים נוספים:

המילים מתוך שיר המשולב ברומן "מרננת" מאת יהודה בורלא, עמ' 161, בהקשר הבא:

אז פקדה בדיעה על אמה לנעול את דלת החדר במפתח, והיא התחילה אז בדברי שירה המושרים לכלה מפי משוררות ומזמרות עת ירחצוה במרתף; והכלה הייתה - כבמחזה שעשועים - כחילה; באזניה שרו את דברי השיר בהפשיטן את מדיה (וגם את מדיהן), עת התוף יתופף בעליצות ובגיל בידי אמה, כדברי השיר: [כאן בא הטקסט]

וכהתימן לשיר גמרו גם לפשוט את בגדיהן וארבע הבנות וכחילה ובדיעה קפצו כולן את הבריכה בצהלה וקול שירה.

לא כל הבתים לגמרי באותו משקל, והלחן אינו מתאים לכולם.

שתי פסקאות לפני "הנאווה" משולב ברומן טקסט של שיר אחד נוסף, שגם אותו הלחין זעירא, "על עין המים", שיר שבדיעה "החלה לתופף ולרקד ולזמר כאחד ריקוד בדווי סואן. היא שרה והבנות ספקו כפיים וענו במקהלה".

מקור הטקסט אותר בעקבות תיעוד בכרטסת של מאיר נוי לדברי אליהו הכהן בקול ישראל, 2.9.1978.

בתוכניית מופע של שושנה דמארי בליווי יהודה ברנשטיין בפסנתר באולם "אוהל" בתאריך 29.8.1945 מתועד כי היא שרה שיר זה. אין הקלטה של ביצועה. תודה לערן ליטוין.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תווים  


תיווי: הלל אילת

הקלטה: עיבוד מאת אהרן שפי  

עיבוד לשיר מאת אהרן שפי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.
תגיות




עדכון אחרון: 10.10.2024 17:23:43


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: