מילים: עממי יידי
(תרגומים/נוסחים עבריים נוספים למקור זה)
תרגום: לוין קיפניס (לחנים נוספים לתרגום זה) לחן: עממי יידי תרגום: 1916
|
מנוחה לובובסקי 
שנת הקלטה: 28.3.1990
מקור: הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:20:05). הקליטו: ליאת שמיט וגיל גרטי. הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בראש פינה |
חזג (חוג זמר גורדון)  ביצוע:
ישראל פרץ  ביצוע:
יעקב גורדון 
שנת הקלטה: שנות השבעים
מקור: שירים שאבא אהב – תקליטור ביתי
הקלטה של השיר בשפת המקור (יידיש).
נכלל בקלטת שירים שאבא אהבהרצליה רז 
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
הרצליה רז זכרה בעת הקלטתה רק חלק מהמילים של הבית הראשון והחמישי של השיר אותו למדה בילדותה בביה"ס "למל" בירושלים.
במקור היידי נוסחים שונים. מלבד שני הנוסחים שבאתר, מביא יהויכין סטוצ'בסקי נוסח נוסף בספרו "פולקלור מוסיקאלי של יהודי מזרח אירופה". ראו גם את התרגומים העבריים הישירים יותר "טווס זהב" ו"דוכיפת זהב", כנראה על סמך נוסח יידי אחר. כמו כן, ראו את "טווס הכסף" בלחן נוסף.
מספר הגולש מיכה כרמון:
בעיתון "החרות ירושלים" מיום 16.3.1916 הופיעה ידיעה על נשף שנערך בביה"ס העברי. הנשף נפתח בשירת מקהלת בתי הספר לבנים ולבנות בניצוחו של אידלזון. הושרו שם שירים עממיים, אך השיר שמשך ביותר את לב הקהל והושר שוב על פי בקשת הקהל היה השיר "טווס הכסף" בתרגומו של לוין קיפניס. את השיר שרה יחד עם המקהלה כסולנית "התלמידה הנחמדה חנה מיוחס", ואשר לפי דברי העיתון "הצטיינה בקולה הנעים והצלול ובמבטאה העברי המזרחי היפה". משפחת מיוחס הנה משפחה ספרדית מיוחסת שאבותיה הגיעו ארצה עוד בתחילת המאה ה-16 עם מגורשי ספרד.
לפי הביבליוגרפיה שערך אליהו הכהן ליצירות לוין קיפניס, התרגום נדפס לראשונה ב"ספרון שירים" בהוצאת א. מ. לונץ בשנת 1916.
האזינו למקור היידי בעיבוד אמנותי מאת סטפן וולפה לקול ופסנתר (מבצעים פטריק מייזון בליווי רוברט שנון).
ביצועים נוספים:
- חבורת נתיב הזמר (אלברט עמר) - גרסה 1
- חבורת נתיב הזמר (אלברט עמר) - גרסה 2
- נגה אשד (כולל הסבר על השיר)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
- דוכיפת זהב (באותו לחן)
מתוך: לידער-זאמלבוך עמודים 42-43
מתוך: לידער-זאמלבוך עמוד 22