הקטן
גופן
הגדל
גופן
נתיבה בן יהודה
2/28/2011

 

נתיבה בן-יהודה הלכה לעולמה
לוחמת בפלמ"ח, סופרת, שדרנית רדיו
ומחיית הזמר העברי המוקדם
יהי זכרה ברוך.

 

אייי, נתיבה, נתיבה.

לעולם לא אשכח את הפעם ההיא, אי שם בשנת 94', כשצלצל אליי אחרי חצות חבר טוב ואמר, "מהר! נתיבה משדרת את השירים שלך ברדיו!". 

נתיבה הייתה הראשונה שגאלה אותי מבדידות מזהרת בכל שקשור לזמר העברי המוקדם, ההוא שמראשית הציונות ועד קום המדינה. ואחר-כך גידלה אותי בכל הקשור לתחום הזה. זה התחיל בספרה, "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר" - פנקס שירים אישי שערכה והוציאה כספר, ונמשך בסדרה המאלפת "נתיב הזמר" ששודרה ברשת ב', בהנחיית אהוד מנור, בכיכובה ובהשתתפות אושיות זמר נוספות כמו גיל אלדמע, אליהו הכהן, ועוד. והשיא - כמובן - תוכנית הרדיו "נתיבה מדברת וְמקשיבה", ששודרה ברצף 15 שנה.

מאז ומתמיד נהיתי אחר השירים ההם. אבל לא היה איך, איפה ועם מי לנהות. ופתאום, מדי שבוע בשבוע, נתיבה משמיעה רק את השירים "האלה"! ולא רק משמיעה, אלא מספרת עליהם, והמאזינים תורמים את שלהם, וגם שרים שירים נשכחים, ונתיבה שולפת מפוחית ומלווה, והנה - תקופה שלמה נפרשת וקמה לתחייה לנגד העיניים והלב ודורות שלא ידעו אותה. נתיבה הייתה התקופה בעצמה, וגם היה לה איזה קסם שעשה "את זה". 

ובדיעבד, הסתבר, אני לא לבד. כשהיכרנו, חברי זמרשת, מהר מאד התברר שנתיבה היא ה"אלילה" המשותפת. גם של אביתר, שהיה בן 7 כשהיא התחילה לשדר. נהגנו לפעמים להאזין יחד, באינטרנט ועם מסנג'ר פתוח, להגיב ולהתרגש יחד משיר "חדש" ולהתענג על האמירות הכל-כך אפייניות לנתיבה - "בזכות השירים האלה הצליחה הציונות", "לשירים האלה יש כישוף", ו"מאזינים יקרים" ו"נורא תודה רבה".

עוד טרם קום זֶמֶרֶשֶׁת, נהגנו להקליט את התוכניות של נתיבה ולשמור את השירים. כמה שירים למדנו מהתוכניות האלה ברבות השנים! עשרות רבות אם לא מאות. וכמה מפעלים חשובים היכרנו בזכות התוכנית (חבורת שהם, העמותה למורשת הזמר של נחצ'ה, ועוד ועוד). והספר "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר" מלווה אותנו עד היום כמקור לשירים ולמידע. 

בזכות נתיבה היכרנו תקופה שלמה באופן חי, לא דרך ספרי ההיסטוריה, אלא דרך השירים. נתיבה חיברה אותנו והמוני צעירים לַמקום שבו אנחנו נמצאים וחיים באופן ישיר ובלתי אמצעי, וכל-כך כל-כך אוהב ואמיתי. נתיבה שימשה לנו השראה, ואין ספק שסימנה לנו את הדרך להמשך שימור מורשת הזמר.

בקיץ האחרון, ב-ט' באב, חגגנו איתה את יום הולדתה ה-82. היא לא הרגישה כל-כך טוב, אבל שרה במרץ וגם ניגנה במפוחית, והייתה מאושרת.

נתיבה - הכישוף נמשך ויימשך, בזכות שכמותך הצליחה הציונות, ויותר מכל - נורא תודה רבה

וזה בשבילך (אנחנו נשיר, ואת, שם למעלה, תעשי קול שני, כמו שאת רגילה):
הידעו הדמעות


גלי
זמרשת


נפרדים מנתיבה בשירה עלי קברה (צילום: קלוד בוכבינדר)


 

חברי זֶמֶרֶשֶׁת, נגה אשד וקלוד בוכבינדר עם נתיבה ביום הולדתה האחרון (82) ב-ט' באב, יולי 2010

 





לכל החדשות