פינת החינוך

לזֶמֶרֶשֶׁת חשוב מאוד לקדם כל פעילות המנחילה את השירים העבריים המוקדמים לדורות הבאים.
 

1. "שרים עם זמרשת" באתר משרד החינוך
2. המורה אורה ארז על מפעל המורשת בביה"ס "אלמוג" באילת
3. המורה חנה ציוני על עבודתה בביה"ס "חורש" בזכרון יעקב
4. המורה תומר בוזמן מתיכון "ליאו באק" בחיפה
5. אילה יפתח ולבה על שירי ראשונים בחינוך בגיל הרך
6. המורה רות גרוס - פרויקט זמר עברי במרכז ממ"ד ידיד בחולון
7. המוסיקאית יעל אילת מלמדת ילדים לחן נשכח ל"משה בתיבה"
8. סבא, אמא ונכדה שרים שיר פסח ותיק
9. בשורות טובות ממשרד החינוך
10. הקמתו לתחייה של שיר ילדים משנת 1920
11. מפעלה של המורה פוריה סומר מכפר עציון
12. המורה סוניה חיון ומפעל "שרים ציונות" בביה"ס הריאלי בחיפה
13. ציפי כהנוביץ על שירי חנוכה בגני הילדים
14. זמר עברי לגיל הרך - יוצרים חשובים מן העבר
15. בוקר זמר - ילדי אילת שרים - פרוייקט לימוד הזמר העברי באילת
16. מכתבו של המורה ישראל טלר משנת 1911 בדבר חשיבות הוראת הזמרה בבתי הספר
17. מאיה איזנברג - אירוע זמר לשבועות בביה"ס "בין ההדרים"
18. פרדי ברק - בית ספר שר
19. בתי ספר שרים - משרד החינוך בשיתוף רשת ג'
20. פעילות במכינה קדם צבאית נחשון
21. מגמת מוסיקה בתיכון ברנקו וייס במזכרת בתיה - הקלטות חדשות ל"במחרשתי" 
22. תוכנית "שיר עברי" בביה"ס מצפה גולן
23. חליליות בבית הספר הניסויי לקיימות אפק (ראש העין)

"שרים עם זמרשת" באתר משרד החינוך
שיתוף פעולה בין זמרשת לבין הפיקוח על החינוך המוזיקלי במשרד החינוך: שירי חגים (בינתיים חנוכה ופסח) - השירים, הסיפורים שמאחורי השירים, ניתוחים מוזיקליים, ופעילויות מוצעות. לחצו כאן.

המורה אורה ארז מבית הספר היסודי "אלמוג" באילת מספרת על פרויקט מורשת הזמר העברי בבית הספר (פברואר 2010):
 

בית-ספר "אלמוג" הוא הראשון שנוסד באילת בשנת 1953 בדירת שני חדרים. כעבור שנתיים, עבר למשכנו הנוכחי.

לפני כ-25 שנה יזמנו תוכנית שמטרתה להביא לילדים, על קצה המזלג, תכנים שונים הסובבים סביב אותו נושא. כל שבוע אנחנו מלמדים אירוע מתולדות העם או המדינה, המקביל מבחינת הזמן לתאריך העברי. הילדים לומדים פתגם, המתאים לאירוע ודנים בו. מוסיפים כמובן לפחות שיר אחד מהתקופה, והייתה תקופה שאף היה "צמח השבוע".

כך מתוודעים תלמידי בית-ספר "אלמוג" לשירי קק"ל, לשירי ראשונים: "אנו נהיה הראשונים", "שאו ציונה נס ודגל", "פה בארץ חמדת אבות", "שיר השומר", "שיר בוקר", "שיר העמק", "זמר הפלוגות", ועוד. כשלומדים על חנה סנש, אנה פרנק, יאנוש קורצ'ק הם לומדים שירים מהשואה. כשלמדנו על נפתלי הרץ אימבר והשיר "תקוותנו" שהיה להמנון שלנו, למדו הילדים על המקור הרומני של הלחן, וגם שמעו את ביצוע השיר מפי ניצולי ברגן בלזן עם המילים המקוריות: "עוד לא אבדה תקוותנו/ התקווה הנושנה/ לשוב לארץ אבותינו/ לעיר בה דוד חנה."

כל יום שישי מתאספים כל תלמידי ביה"ס במגרש הספורט, עומדים דום, כשמונף הדגל בידי תלמיד כיתה ו', כיתה מציגה את הנושא השבועי במלל, המחזה, שירים וריקוד. המפגש מסתיים בשירת "התקווה", כמובן!

בית הספר זכה בפרס חינוך על הדרך שבה אנו חיים את נושא המורשת, הכולל גם חידונים דו חודשיים, "חידון ישראל" המהווה את שיא התכנית.

אני מרכזת את הנושא מתחילתו (זה למעלה מ-20 שנה), ואני ממשיכה לעסוק בהכנת הדפים, הפתגמים וסיוע למחנכים, למרות שאני בגימלאות כבר 7 שנים.

מספרת המורה חנה ציוני מבית הספר היסודי "החורש" בזכרון יעקב (פברואר 2010):
 

אני מורה בת 60 ומלמדת השנה בכיתה א "עידוד קריאה". אני מלמדת "עידוד קריאה" דרך סיפורים ודרך שירים שילדי הכיתה יכולים לשיר רק עם הסבים והסבתות שלהם כי הוריהם הצעירים לא מכירים שירים אלו.

השירים שאני מלמדת קשורים לעונה לחג או לכל נושא אחר שלומדים בכיתה (כמובן שאני בקשר רציף עם מחנכת הכיתה), וכל השירים שלימדתי וממשיכה ללמד לקוחים מ"זמרשת", שגיליתי במקרה באינטרנט. בין השירים שנלמדו: "חמש שנים על מיכאל", "הקיץ עבר החום הגדול", "היורה שמע נא", "בית הספר מלמדנו", "כלנית כלנית נחמדה וביישנית", "מי יצילנו מרעב", "דונם פה ודונם שם", "בערוגת הגינה", "חג פורים הנה זה בא", ורבים נוספים.

 כל שבוע מקבל התלמיד שיר חדש מודפס. אני מתייחסת בתחילה לתוכן השיר ואחר כך מלמדת את המנגינה. בתחילת השנה הקיפו את האותיות שלמדו מתוך השיר, אחר-כך מילים מתוך השיר, ועתה, לאחר שרובם קוראים, רמת ה"קושי" בעבודות עולה. זו שנה ראשונה שאני מלמדת בצורה כזו ומקווה שזו גם תרומתי להצלת הזמר העיברי המוקדם!

המורה תומר בוזמן מבית הספר התיכון "ליאו באק" בחיפה הטיל על תלמידי י"א משימה בחיבור המבוססת על ביקור באתר "זמרשת" ועל קריאת מאמרה של ד"ר טלילה אלירם. הנה חיבור לדוגמה של התלמידה מאי ניסים.

במאמרה 'שירי משחק לילדים' מספרת אילה יפתח-וַלְבֶּה על הקשר שבין שירי ראשונים ושירי משחק לילדים להתפתחות הילד ועל חשיבותם בחינוך לגיל הרך. לקריאת המאמר לחצו כאן (קובץ Word).

ב-23.2.09 נערך ביקור במרכז ממ"ד ידיד במכללת תלפיות בחולון, שתיעד את היוזמה הייחודית של המורה רות גרוס, המנהלת יהודית גדנקן ותלמידי כיתוב ג'-ו' בשירים מלפני קום המדינה.

לקראת פסח תשס"ט יעל אילת גאלה לחן לא מוכר של השיר משה בתיבה היישר מהתווים, ולימדה אותו את ילדי קיבוץ שדה נחום.

עוד לפסח:
סבא, אמא ונכדה שרים את "חד גדיא" (הקלטה ביתית משנת 1974).

בשורות טובות ממשרד החינוך (מארס 2009):
"במשרד החינוך מודאגים: השירים של כוכבי הילדים העכשוויים תפסו את מקומם של שירי הילדים הישראליים הקלאסיים. הפתרון: חוברת ודיסק חדשים שאמורים להכיר לכל ילדי הגן גם את "רוץ בן סוסי" ו"אליעזר והגזר"." למאמר המלא שהתפרסם באתר nrg לחצו כאן.

 סיפור הקמתו לתחייה של שיר ילדים לט"ו בשבט משנת 1920: לשנה טובה שקדייה (ר' "על השיר").

ב-31.7.2008 נערך ביקור בכפר עציון שתיעד את מפעלם הייחודי מאוד של המורה פוריה סומר ואחד-עשר ילדים מכפר עציון.

סוניה חיון, מורה מבית הספר הריאלי העברי בחיפה, מספרת על מפעל "שרים ציונות" (מרץ 2009):

לפני כשמונה שנים יצאתי עם תלמידי למסע גדנ"ע ברמת הגולן. תוך כדי המתנה לירידה לערוץ נחל חזורי, ניסיתי לשיר עם תלמידי, שירי לכת, שירי תנועות הנוער ושירי ציונות כפי ששרתי בילדותי במסעות ובטיולים. משגיליתי עד כמה שירים אלו אינם מוכרים לתלמידים, חשתי צריבה בלב, בעיקר מתוך הבנתי כי אי הכרת השירים פירושה גם אי הכרת רוח התקופה. לצד האכזבה חשתי גם תחושת אחריות ופניתי בהצעה למנהלת שלי לאפשר לי במסגרת לימודי בחירה (שעתיים בשבוע), להקים קבוצה תחת הכותרת "שרים ציונות". למרות הפקפוק והספק, המנהלת נענתה לבקשתי, וכך, אחת לשבוע, התכנסה קבוצת תלמידי כתות ז'-ח' לשעתיים של שירי ציונות, מ"ציון תמתי" ועד שירי הפלמ"ח וטרום המדינה. ילדי "שרים ציונות" הפכו לשם דבר. מספר המצטרפים הלך וגדל ומזה כשנתיים גם תלמידי כתות ה'-ו' משתתפים בפרוייקט במסגרת לימודי הבחירה שלהם. מן הראוי לציין, שהתלמידים שומעים את סיפור הרקע של השיר, וכך, דרך השירים, לומדים את תולדות הציונות: דמויות , ארועים ומקומות שלא ידעו ולא הכירו קודם לכן.

אגב: בבית ספרנו קיים פרוייקט הנקרא "שגרירים צעירים",במסגרתו מכשירים תלמידים משך שנה שלמה לקראת יציאתם כמשלחת לבוסטון. גם מסגרת זו היא בדגש "שרים ציונות".

אין סיפוק גדול יותר מלשמוע את התלמידים בכל הזדמנות ובכל טיול שרים בצוותא ובגאווה את "אנו נהייה הראשונים", "שאו ציונה", "פה בארץ חמדת אבות" ו"שירה הנוער".
 

 מחקרה של ציפי כהנוביץ' על שירי חנוכה בגני הילדים (מתוך ynet)

זמר עברי לגיל הרך - יוצרים חשובים מן העבר
האגף לחינוך קדם-יסודי במשרד החינוך יזם השתלמות "מוזיטק" לחינוך מוזיקלי לגיל הרך, שבעקבותיה הוקם אתר עם מידע על יוצרים חשובים מן העבר בזמר העברי. דפי היוצרים כוללים הדרכה כיצד להעביר את המידע לילדים, רשימות שירים, והמלצות על שירים מסוימים ודרך הוראתם.
אנשי/נשות חינוך - הפיצו לכל עבר !

מירלה הראל ומירב אפק, מפיקות הפרוייקט "בוקר זמר" בעיר אילת מספרות על תחילתה של מסורת לימוד שירי הזמר העברי לילדי אילת. לחצו כאן כדי לקרוא איך התחיל הפרוייקט בשנת ה- 60 למדינת ישראל והמשיך מאז כמסורת שנתית של ילדי העיר אילת.

מכתבו של המורה ישראל טלר, מורה בבית הספר העממי ברחובות, אל ועד במושבה בשנת תרע"א - 1911 בדבר חשיבות הוראת הזמרה בבית הספר. המכתב מודפס מכתב ידו כפי שהוא, ככתבו וכלשונו. לחצו כאן לקריאת המכתב. (תודה למיכה נצר על העברת המכתב)

מאיה איזנברג, מורה צעירה למוסיקה בביה"ס "בין ההדרים" בשרון, כתבה לנו מכתב בדצמבר 2011 בזו הלשון:

לצוות זמרשת היקר שלום רב!

שמי מאיה איזנברג ואני מורה למוסיקה בבית ספר יסודי במושב בשרון, וסטודנטית לתואר שני בחינוך מוסיקלי באוניברסיטת בר-אילן.

נושא הזמר העברי קרוב מאוד לליבי, וגדלתי על ערכים אלו, אך לא זו הסיבה בגללה אני פונה אליכם.  

אני פונה אליכם משום שזהו חלק משמעותי משיעורי המוסיקה, ומבית הספר בו אני מלמדת. אני רואה בכך חשיבות רבה וממש תחושת שליחות - שימור המורשת, התוודעות למלחינים, למשוררים, לסיפורים מאחורי השירים, לערכים..

לאור זאת, רציתי להציע הצעה / לשאול שאלה:
אני מעוניינת מאוד בסוף שנת הלימודים לקיים ערב – אירוע זמרשת (מספר ?) בבית הספר, שיהיה פתוח לקהל של זמרשת.. וכן לתלמידי בית הספר והוריהם.

(לקראת האירוע כמובן – אכין את התלמידים - אלמד בכיתות רפרטואר שירים לפי נושא שייקבע מבעוד מועד).

מחכה לתשובתכם, 
מאיה

אמרה - ועשתה. מאיה בחרה בעזרת זמרשת רפרטואר שירים לחג השבועות (רובם מלפני קום המדינה) ועבדה עם התלמידים (כיתות ב') על השירים. במהלך חצי שנה למדו התלמידים 16 שירים, ובשבועות תשע"ב (מאי 2012)  נערך בבית הספר ערב ששילב שירה בציבור של התלמידים ומשפחותיהם לצד הופעה של התלמידים, הופעה של חבורת-זמר, ואפילו נציגוּת מהגבעטרון. את השירה בציבור הנחתה נגה אשד. שבוע לאחר מכן הופיעו התלמידים באירוע זמרשת בחלק מן השירים. 

מגמת המוסיקה בתיכון ברנקו וייס במזכרת בתיה יזמה פרויקט לכבוד 130 שנה למושבה מזכרת בתיה, שכלל שתי משימות:
1. הקלטת השיר "במחרשתי" (שאומץ ע״י ראשוני המושבה כהמנון) בלחן המקורי, אך בעיבוד מחודש ועכשווי.
2. הלחנת מילותיו של צונזר מחדש (הוכרזה תחרות הלחנת השיר ונבחר לחן של התלמיד רום לאור)
הפרויקט בוצע בהדרכתו של המורה למוסיקה בני וילנר. רכזת המגמה למוסיקה היא נירית ורדי.

בביה"ס "מצפה גולן" ביישוב בני יהודה ברמת הגולן פועלת זה 8 שנים (נכון ל-2014) התוכנית "שיר עברי" ביזמתה והפעלתה של המורה ד"ר רבקה מרום. בביה"ס "שיר עברי" הוא שיעור בפני עצמו ולא בגדר העשרה או במסגרת שיעורים אחרים. בנוסף, בביה"ס מתקיימות הפסקות פעילות שבהן התלמידים עצמם מנגנים ושרים. 

בין השאר, למדו הילדים את השיר "הסבתא בנגב" שכתב אבשלום כהן בשנת 1948. לאחרונה, הווידיאו של הילדים השרים הגיע אל אבשלום כהן, המתגורר בארה"ב. אבשלום צפה והתרגש, וכתב למנהל ביה"ס את המכתב הזה: 
יריב יקירי,
שמחתי מאד להכיר את בית הספר הנהדר "מצפה גולן" מעל גלי האתר. כשראיתי ושמעתי את הילדים שלכם שרים את שירי "הסבתא בנגב" שחיברתי בשנת 1948, התמוגגתי מהתלהבות הילדים ששרו את השיר בדיוק ובהבנה. 
יישר כחך כמנהל וכוחות המורות והמורים המסורים. 
העליתי את הוידיאו בדף פייסבוק שלי.
בברכה
אבשלום כהן.

באופן בלתי צפוי נתקלנו בתלמידי כיתות ג'-ה' מביה"ס הניסויי לקיימות אפק בראש העין, כשהם מנגנים מחרוזת שירי ציונות ביער ראשן העין.