הקטן
גופן
הגדל
גופן
ניגון הרצפלד
לָה לָה לָה...לה לה לה...

פתיחה בנגן חיצוני

לחן: שאול ידידיה אלעזר טאוב

לָה לָה לָה...
לה לה לה...


 פרטים נוספים
הקלטת זמרדע
ביצוע: ותיקי הגבעטרון
שנת הקלטה: 30.9.2009
גיטרה: נגה אשד
אקורדיון: דני פרומרמן


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: ותיקי "המחנות-העולים"
שנת הקלטה: 11.10.1990
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.

הקליט - יעקב מזור



פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: אלי סט
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: אמנון בקר
שנת הקלטה: 7.11.2013
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


פתיחה בנגן חיצוני

הקלטת זמרדע
ביצוע: אורי לוי
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
על השיר

שרה פרידלנד בן ארזה, חוקרת הניגונים החסידיים:

זהו – בשינויים קטנטנים – ניגון של חסידות מודז'יץ.

בתחקיר שערכתי שמעתי מהעומד בראש המכון לתיעוד ולשימור ניגוני מודז'יץ, ר' דוד זעירא, כי את הניגון חיבר האדמו"ר השני לבית מודז'יץ, ר' שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ, באחד מביקוריו בארץ, כאשר ראה את בניית נמל תל אביב. הוא העיר כי דנדוני הפעמונים מצווארי הגמלים היוו מקור ההשראה לפתיחת הניגון.

עם זאת, בתקליטור א' של 'מודז'יץ ח"י' מופיע הניגון ברצועה 11 כניגונו של אחד מ"בעלי המנגנים" של חסידות מודז'יץ שנספה בשואה, ר' יידל קויפמן אידלסון הי"ד.

מוסיף חוקר הזמר החסידי, יעקב מזור (11.12.2014):

המקורות שלי מאשרים כי ר' שאול ידידיה הוא המלחין. אך לפיהם הוא חיבר אותו בדרכו לחתונת בתו צפורה (ראו היידו-מזור, 101 ניגוני ריקוד חסידיים, עמ' 88, מס' 96) מאידך, כאשר ישנם מקורות עם סיפורי רקע סותרים קיימות האפשרויות הבאות: אפשרות ראשונה שהאדמו"ר הוא המלחין אך צריך לברר (במקרה זה במשפחת האדמו"ר) מה הגרסה המקובלת לגבי נסיבות החיבור; אפשרות שנייה: העובדה שיש שני סיפורים שונים לנסיבות החיבור ומקור שלישי מעיד על מחבר אחר – במקרה זה אחד מחסידי מודז'יץ – מעלה את האפשרות כי הניגון אמנם חובר ע"י החסיד אך מתוך הנטייה החסידית (המוכרת לחוקרי המוסיקה החסידית) לייחס ניגונים מפורסמים דווקא לאדמו"רים, נוצרו שתי גרסאות שונות באשר לנסיבות.

הניגון זכה לתפוצה רחבה ביותר בקרב חסידי שושלות שונות. בספרם של היידו-מזור (ר' הפניה לעיל) נרשם הניגון מפיו של חסיד קרלין אשר אחרי חתונתו (לפני קום המדינה) הצטרף לקהילה של חסידים שראשיה נחשבו לחסידי צאנז. חשוב לציין שהגרסה שבפיו שונה במקצת מזו הידועה בציבור. מקצבו של מוטיב הפתיחה שונה ועוד יותר שינויים חלו בקטע השלישי של הניגון המצטיין במבנה הקלאסי א-ב-ג-ב.

 

אשר לתפוצתו כ"שיר ישראלי": יש להוסיף כי זכה לתפוצה רחבה מאוד בקיבוצים ובתנועות הנוער ונראה שגם חלוצים שרוהו בימי העליה השלישית, שכן היה שגור בפי הסופר יהודה יערי. בתנועת הנוער "המחנות העולים" הניגון היה בין "השירים החסידיים" הקבועים ששרו ב"קבלת השבת", לאמור בפעולות יום שישי בערב (על-פי הקלטה מספר Y 5752/27 בארכיון הצליל הלאומי [ההקלטה אינה פתוחה להאזנה חופשית וניתן להאזין לה בבניין הספרייה הלאומית – זֶמֶרֶשֶׁת]).

 

אלי סט מעיד:

את הניגון היו שרים בגבת כאשר הרצפלד היה בא לבקר והוביל את השירה. בשירונים הייתה בעיה איך לקרוא לשיר: באחד קראו לו "נָרָרָם" ובאחר "טָרָרָם".

מספר המְבַמְבֵּם אורי לוי:

זהו ניגון חסידי שהולך יחד עם זיכרון חזק של קבלת שבת בגן הילדים עם לאה אפרת הגננת (קיבוץ עין כרמל).

חידושים מאוחרים לניגון:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

אישים ומנהיגות   מנגינות ללא מילים  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם