הבו יד לעמל ♫

הָבוּ יָד לֶעָמָל, כִּי צָמֵא הַמִּפְעָל
מִתְפַּלֵּל לְיָדַיִם עוֹבְדוֹת
כָּל שָׂדֶה יִזָּרַע, כִּי הָעֵת – עֵת צָרָה
וְרַבָּה הַמְּלָאכָה עַד מְאֹד

אֶת יָדוֹ הַקָּשָׁה עַל יַמִּים, יַבָּשָׁה
שָׂם אוֹיֵב לְהַשְׁמִיד, לְאַבֵּד
אַךְ אֲנַחְנוּ נִיצֹר פֹּה מִבְצָר, מִגְדַּל-אוֹר
לֹא יָעֹז בּוֹא אֵלֵינוּ שׁוֹדֵד

הִתְלַכֵּד, דּוֹר צָעִיר, בַּסַּדְנָא וּבַנִּיר
הִתְאוֹשֵׁשׁ וִימִינְךָ אַל תִּיעַף!
הִתְחַזֵּק, עֹז אֱזֹר, אַל תִּשְׁכַּח, דַּע וּזְכֹר
כִּי גַּם פֹּה מַעֲרֶכֶת הַקְּרָב

נַעֲמֹד בְּגָאוֹן עַל מִשְׁמַר הַמָּזוֹן
לַחַיָּל, לַתִּינוֹק וְלָאֵם –
עוֹד נוֹצִיא אֶת הַדּוֹר מֵאֵימִים וּמָגוֹר
אֶל עוֹלָם רַעֲנָן וְשָׁלֵם