השקדייה

עִם אוֹר הַשַּׁחַר, סוֹף אַשְׁמֹרֶת שָׁם, בַּכֶּרֶם הַשָּׁכֵן נִרְאֲתָה לִי בַּת שְׁחַרְחֹרֶת, סְפָרָדִיָּה וִיעֵלַת-חֵן. אָז הִסְמַקְתִּי וְהֶחְוַרְתִּי: - לַגִּבְעָה הַיְּרֻקָּה בּוֹאִי-נָא - אָמַרְתִּי - לְקַבֵּל זְרִיחַת-חַמָּה. פֹּה בַּכֶּרֶם מַלְבִּינָה הַשְּׁקֵדִיָּה עוֹד בְּטֶרֶם רְאִיתִיךְ אָחוֹת כַּלָּה מַה יָּפִית לִי וּמַה נָּעַמְתְּ לִי, עֵדָה לִי הַשְּׁקֵדִיָּה ! אָז עָנְתָה לִי הַשְּׁחַרְחֹרֶת, אַל-נָא, עֶלֶם, בְּחָפְזָה: עִם אוֹר-בֹּקֶר מִתְאַרְגֶּנֶת עֲלִיָּה לַנְּקוּדָה. מוּכָנִים מַכּוֹש וָאֹהֶל וּדְרוּכִים בְּנֵי הַקְּבוּצָה - בֹּקֶר אֶל הַנֶּגֶב, לְהַחְיוֹת אֶת הַשְּׁמָמָה. פֹּה בַּכֶּרֶם מַלְבִּינָה הַשְּׁקֵדִיָּה אַךְ בְּטֶרֶם נִתְעַלֵּס יֵשׁ עֲבוֹדָה: נִפָּרֵדָה, שָׁלוֹם הַגֵּדָה פֹּה אֵצֶל הַשְּׁקֵדִיָּה. הִיא כְּהֶרֶף הִתְחַמְּקָה לִי כְּצִפּוֹר קַלָּה פָּרְחָה, נֶעֱלַבְתִּי וְחָרָה לִי כִּי אוֹתִי שָׁם לֹא לָקְחָה. בַּלֵּילוֹת תְּכוּפוֹת חָלַמְתִּי עַל שְׁחַרְחֹרֶת סְפָרָדִיָּה עַד שֶׁנִּזְדַּמַּנְתִּי לַנְּקוּדָה הַחֲדָשָׁה. פֹּה בַּכֶּרֶם מַלְבִּינָה הַשְּׁקֵדִיָּה, בּוֹא-נָא, עֶלֶם, הִיא אָמְרָה לִי בְּחִבָּה - פֹּה נָשִׁירָה וּפֹה נָגִילָה פֹּה, אֵצֶל הַשְּׁקֵדִיָּה.עם אור השחר, סוף אשמורת שם, בכרם השכן נראתה לי בת שחרחורת, ספרדייה ויעלת-חן. אז הסמקתי והחוורתי: - לגבעה הירוקה בואי-נא - אמרתי - לקבל זריחת-חמה. פה בכרם מלבינה השקדייה עוד בטרם ראיתיך אחות כלה מה יפית לי ומה נעמת לי, עדה לי השקדייה ! אז ענתה לי השחרחורת, אל-נא, עלם, בחופזה: עם אור-בוקר מתארגנת עליה לנקודה. מוכנים מכוש ואוהל ודרוכים בני הקבוצה - בוקר אל הנגב, להחיות את השממה. פה בכרם מלבינה השקדייה אך בטרם נתעלס יש עבודה: נפרדה, שלום הגדה פה אצל השקדייה. היא כהרף התחמקה לי כציפור קלה פרחה, נעלבתי וחרה לי כי אותי שם לא לקחה. בלילות תכופות חלמתי על שחרחורת ספרדייה עד שנזדמנתי לנקודה החדשה. פה בכרם מלבינה השקדייה, בוא-נא, עלם, היא אמרה לי בחיבה - פה נשירה ופה נגילה פה, אצל השקדייה.