מילים: שאול טשרניחובסקי
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: אברהם צבי אידלזון כתיבה: אודסה 1897
|
מנחם בן-משה 
שנת הקלטה: 7.6.1975
השיר הוקלט בתכנית לזכרו של שמשון כוכב, אספן שירים עתיקים שנפל במלחמת יום הכיפורים. |
מקהלת (רביעיית?) גברים בניצוח אברהם צבי אידלזון 
שנת הקלטה: 1922
מקור: תקליטון: H 70067
נכלל בסדרת/מארז התקליטונים: סדרת תקליטונים בביצוע מקהלת הגברים של אברהם צבי אידלזון (או סולנים מתוכה)
השיר זומר תחילה בלחן אירופאי של בלומנטל, אותו הפיץ חנינא קרצ'בסקי ושנדפס ב"צלילי חנינא".
מנשה רבינא, מתוך "צ'רניחובסקי במוסיקה" (מאזניים, סדרה ד, כרך י"ז [תשכ"ג]), עמ' 449: "לשבחו [של אידלסון] ייאמר , שהוא עשה מאמצים רבים להתאים את המילים להברה הספרדית ולהטעמה המלרעית, כי בתפקידו כ"מורה לזימרה ונגינה בבתי הספר של חברת "העזרה" בירושלם" שאף לשמור על אחידות ההיגוי של המילים בזימרה ובדיבור. אבל בנוגע למלודיה עצמה ייאמר, שהיא אינה מצטיינת ברוח יהודית, אין בינה ובין זו של בלומנטאל במובן האירופיות ולא כלום. שתיהן מזכירות את המוצא המערב אירופי. ובאשר להתאמה בין המלודיה ובין המילים נצדק אם נאמר, שזו של בלומנטאל עולה על זו שנכתבה בידי אידלסון. המילים של צ'רניחובסקי מלאות עוז של מי שאינו ירא ורך הלבב. צלילים של מארש הולמות את המילים האלה, ואילו אידלסון התאים להן צלילים של ואלס, והוא אפילו שילב לתוכו את הסקונדה המוגדלת הבכיינית, אשר נחשבה זמן רב לאופיינית יהודית, אבל אניה הולמת רוחם של מתנדבים בעם".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.