הקטן
גופן
הגדל
גופן
נס ציונה (מימי בר כוכבא)(לחן אידלזון)
שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה! שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה! הָעִזּוּ וַעֲלוּ, הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם! אַל תִּרְפֶּה יָדֵנוּ עַד נְשִׁימָה אַחֲרוֹנָה כָּל עוֹד בְּעוֹרְקֵינוּ יֵשׁ טִפָּה שֶׁל דָּם. נָרִיקָה הַחֶרֶב כַּזָּקֵן, כַּנַּעַר – מִי זֶה הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב? נָשֵׁינוּ, טַפֵּינוּ כִּי יֵרְדוּ הַשַּׁעַר, חֲלוּצִים נֵצֵאָה וְנֶאֱסֹר הַקְּרָב! הֵן אַחִים אֲנַחְנוּ בְּיוֹם צֵאת לִקְרַאת נֶשֶׁק. לַחַיִּים וְלַמָּוֶת גְּאוֹן-יַעֲקֹב עֵת קָם. נָרִיקָה הַחֶרֶב...שאו נס ציונה! שאו נס ציונה! העיזו ועלו, המתנדבים בעם! אל תרפה ידנו עד נשימה אחרונה כל עוד בעורקינו יש טיפה של דם. נריקה החרב כזקן, כנער – מי זה הירא ורך הלבב? נשינו, טפינו כי ירדו השער, חלוצים נצאה ונאסור הקרב! הן אחים אנחנו ביום צאת לקראת נשק. לחיים ולמוות גאון-יעקב עת קם. נריקה החרב...

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: שאול טשרניחובסקי
לחן: אברהם צבי אידלזון
כתיבה: אודסה 1897

שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה! שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה!
הָעִזּוּ וַעֲלוּ, הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם!
אַל תִּרְפֶּה יָדֵנוּ עַד נְשִׁימָה אַחֲרוֹנָה
כָּל עוֹד בְּעוֹרְקֵינוּ יֵשׁ טִפָּה שֶׁל דָּם.

נָרִיקָה הַחֶרֶב כַּזָּקֵן, כַּנַּעַר –
מִי זֶה הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב?
נָשֵׁינוּ, טַפֵּינוּ כִּי יֵרְדוּ הַשַּׁעַר,
חֲלוּצִים נֵצֵאָה וְנֶאֱסֹר הַקְּרָב!

הֵן אַחִים אֲנַחְנוּ בְּיוֹם צֵאת לִקְרַאת נֶשֶׁק.
לַחַיִּים וְלַמָּוֶת גְּאוֹן-יַעֲקֹב עֵת קָם.

נָרִיקָה הַחֶרֶב...
שאו נס ציונה! שאו נס ציונה!
העיזו ועלו, המתנדבים בעם!
אל תרפה ידנו עד נשימה אחרונה
כל עוד בעורקינו יש טיפה של דם.

נריקה החרב כזקן, כנער –
מי זה הירא ורך הלבב?
נשינו, טפינו כי ירדו השער,
חלוצים נצאה ונאסור הקרב!

הן אחים אנחנו ביום צאת לקראת נשק.
לחיים ולמוות גאון-יעקב עת קם.

נריקה החרב...


 פרטים נוספים


המשך השיר

[מבית שלישי]
הֵן אַחִים אֲנַחְנוּ יוֹם צֵאת לִקְרַאת נֶשֶׁק
מֵאַשְׁדּוֹת הַלְּבָנוֹן וְעַד אִיֵּי הַיָּם
לְמִן יַרְכְּתֵי צָפוֹן בּוֹאֲכָה דַמֶּשֶׂק
לַחַיִּים וְלַמָּוֶת גְּאוֹן-יַעֲקֹב עֵת קָם


שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה וְתִכּוֹן מַמְלָכָה
הִיא מִקְדַּשׁ אֵל יַעֲקֹב וּמִשְׂגָּב לַטַּף
וְהָיְתָה יָדֵנוּ אוֹחֶזֶת בַּמְּלָאכָה
בִּמְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ וְהַשֶּׁלַח בַּכַּף

שְׂאוּ נֵס צִיּוֹנָה, גִּבּוֹרֵי יְהוּדָה
אֵל עֹז לָנוּ, אֲחַי, וּמִשְׂגָּב וְצוּר
אִם חוֹמָה אֵין לָנוּ, אֲנַחְנוּ הַמְּצוּדָה
פִּגְרֵנוּ – הַדָּיֵק, לִבֵּנוּ – הַשּׁוּר
[מבית שלישי]
הן אחים אנחנו יום צאת לקראת נשק
מאשדות הלבנון ועד איי הים
למן ירכתי צפון בואכה דמשק
לחיים ולמוות גאון-יעקב עת קם

שאו נס ציונה ותיכון ממלכה
היא מקדש אל יעקב ומשגב לטף
והייתה ידנו אוחזת במלאכה
במלאכת הקודש והשלח בכף

שאו נס ציונה, גיבורי יהודה
אל עז לנו , אחיי, ומשגב וצור
אם חומה אין לנו אנחנו המצודה
פגרנו - הדייק, לבנו - השור


 פרטים נוספים
הקלטת זמרדע
ביצוע: מנחם בן-משה
שנת הקלטה: 7.6.1975

השיר הוקלט בתכנית לזכרו של שמשון כוכב, אספן שירים עתיקים שנפל במלחמת יום הכיפורים.



על השיר

השיר זומר תחילה בלחן אירופאי של בלומנטל, אותו הפיץ חנינא קרצ'בסקי ושנדפס ב"צלילי חנינא".

מנשה רבינא, מתוך "צ'רניחובסקי במוסיקה" (מאזניים, סדרה ד, כרך י"ז [תשכ"ג]), עמ' 449: "לשבחו [של אידלסון] ייאמר , שהוא עשה מאמצים רבים להתאים את המילים להברה הספרדית ולהטעמה המלרעית, כי בתפקידו כ"מורה לזימרה ונגינה בבתי הספר של חברת "העזרה" בירושלם" שאף לשמור על אחידות ההיגוי של המילים בזימרה ובדיבור. אבל בנוגע למלודיה עצמה ייאמר, שהיא אינה מצטיינת ברוח יהודית, אין בינה ובין זו של בלומנטאל במובן האירופיות ולא כלום. שתיהן מזכירות את המוצא המערב אירופי. ובאשר להתאמה בין המלודיה ובין המילים נצדק אם נאמר, שזו של בלומנטאל עולה על זו שנכתבה בידי אידלסון. המילים של צ'רניחובסקי מלאות עוז של מי שאינו ירא ורך הלבב. צלילים של מארש הולמות את המילים האלה, ואילו אידלסון התאים להן צלילים של ואלס, והוא אפילו שילב לתוכו את הסקונדה המוגדלת הבכיינית, אשר נחשבה זמן רב לאופיינית יהודית, אבל אניה הולמת רוחם של מתנדבים בעם".

לשיר לחן נוסף, ראה כאן.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

חלוצים וחלוצות  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם