מילים (2 גרסאות)
לִיאוֹר, הֲלֹא נַבִּיט לַוֶּרֶד:
עִם בֹּקֶר-אוֹר הִוְרִידוּ עָלָיו.
הֶאָח, אֵל-רוֹם יִשָּׂא פָנָיו.
פִּתְאוֹם נִכְלַם בְּבוֹא הָעֶרֶב,
וּכְבָר דָּהָה חָוַר אַרְגָּמָן,
וּכְמוֹ לוֹ לָךְ זֶה הַגָּוָן.
הַס! לְמַרְאֵהוּ תִּדְמַע-עָיִן
לִיאוֹר, רְאִי: הַחַי עֲדַיִן?
הַס, הַס! הִנֵּה פָּנָה אוֹרוֹ.
הוֹ, מָה אַכְזָר אַתָּה הַטֶּבַע!
זֶה וֶרֶד-עוּל עִתּוֹ קָרֵבָה.
בִּלַּע הָעֶרֶב זִיו בָּקְרוֹ.
לִיאוֹר, לוּ אַתְּ לִי בִּין תָּבִינִי:
כָּל עוֹד אָבִיב עָלַיִךְ יָאִיר,
כָּל עוֹד בָּשְׂמוֹ אוֹתָךְ יַשְׁכִּיר –
גִּיל-נְעוּרִים יוֹם-יוֹם גִּמְעִיהוּ!
וֶרֶד בִּן-יוֹם קָמַל,– זִכְרִיהוּ!
אֱרִי מָר-דְּרוֹר עַד בּוֹא סַגְרִיר.
עִם בֹּקֶר-אוֹר הִוְרִידוּ עָלָיו.
הֶאָח, אֵל-רוֹם יִשָּׂא פָנָיו.
פִּתְאוֹם נִכְלַם בְּבוֹא הָעֶרֶב,
וּכְבָר דָּהָה חָוַר אַרְגָּמָן,
וּכְמוֹ לוֹ לָךְ זֶה הַגָּוָן.
הַס! לְמַרְאֵהוּ תִּדְמַע-עָיִן
לִיאוֹר, רְאִי: הַחַי עֲדַיִן?
הַס, הַס! הִנֵּה פָּנָה אוֹרוֹ.
הוֹ, מָה אַכְזָר אַתָּה הַטֶּבַע!
זֶה וֶרֶד-עוּל עִתּוֹ קָרֵבָה.
בִּלַּע הָעֶרֶב זִיו בָּקְרוֹ.
לִיאוֹר, לוּ אַתְּ לִי בִּין תָּבִינִי:
כָּל עוֹד אָבִיב עָלַיִךְ יָאִיר,
כָּל עוֹד בָּשְׂמוֹ אוֹתָךְ יַשְׁכִּיר –
גִּיל-נְעוּרִים יוֹם-יוֹם גִּמְעִיהוּ!
וֶרֶד בִּן-יוֹם קָמַל,– זִכְרִיהוּ!
אֱרִי מָר-דְּרוֹר עַד בּוֹא סַגְרִיר.
על הגרסה: הניקוד והפיסוק על-פי דף למקהלה מס' 391 (1963). המתרגם מעיר: "בשורה התחתונה: מָר – בקמץ קטן! יוּפַק: מֹר."
A Cassandre
Mignonne, allons voir si la rose
Qui ce matin avoit desclose
Sa robe de pourpre au Soleil,
A point perdu ceste vesprée
Les plis de sa robe pourprée,
Et son teint au vostre pareil.
Las ! voyez comme en peu d'espace,
Mignonne, elle a dessus la place
Las ! las ses beautez laissé cheoir !
Ô vrayment marastre Nature,
Puis qu'une telle fleur ne dure
Que du matin jusques au soir !
Donc, si vous me croyez, mignonne,
Tandis que vostre âge fleuronne
En sa plus verte nouveauté,
Cueillez, cueillez vostre jeunesse :
Comme à ceste fleur la vieillesse
Fera ternir vostre beauté.
Mignonne, allons voir si la rose
Qui ce matin avoit desclose
Sa robe de pourpre au Soleil,
A point perdu ceste vesprée
Les plis de sa robe pourprée,
Et son teint au vostre pareil.
Las ! voyez comme en peu d'espace,
Mignonne, elle a dessus la place
Las ! las ses beautez laissé cheoir !
Ô vrayment marastre Nature,
Puis qu'une telle fleur ne dure
Que du matin jusques au soir !
Donc, si vous me croyez, mignonne,
Tandis que vostre âge fleuronne
En sa plus verte nouveauté,
Cueillez, cueillez vostre jeunesse :
Comme à ceste fleur la vieillesse
Fera ternir vostre beauté.
על הגרסה: על-פי האתר Poésie Française.
הקלטות (2)
על השיר
שיר מקהלה מהמאה ה-16.
האזינו לביצוע בשפת המקור (צרפתית).
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.