מילים

הֶהָרִים הָרָמִים, הַשְּׁפֵלוֹת הַבְּרוּכוֹת
שָׁם שֶׁלֶג עוֹלָמִים, פֹּה עֲדַיִן הָרוּחוֹת
זֹאת אַרְצִי הַיָּפָה בָּהּ תָּמָר פּוֹרֵחַ
לָהּ נַפְשִׁי נִכְסְפָה, וַאֲנִי צוֹלֵחַ!

הַכַּרְמֶל, הָחֶרְמוֹן, הַחֹרֶף, הָאָבִיב
פֹּה יָנֵץ הָרִמּוֹן, שָׁם מָגוֹר מִסָּבִיב
שָׁם רוֹעֶה עֲדָרִים יָתוּר לוֹ אוֹרֵחַ
פֹּה לַהֲקַת צִפֳּרִים תָּשֵׁרְנָה שָׂמֵחַ.

כִּנֶּרֶת מֵי מֵרוֹם יִצְהָלוּ בְּגָאוֹן
הַיַּרְדֵּן בָּם יִזְרֹם בִּדְּמָמָה, בְּשָׁאוֹן
מִסָּבִיב בַּגַּנִּים הָאִכָּר פּוֹלֵחַ
בֵּין עֵצִים רַעֲנַנִּים הִנֵּהוּ צוֹלֵחַ.

הַחֶרֶס מַה נָּעִים עֵת בֹּקֶר כִּי יוֹפִיעַ
מִבֵּינוֹת לַסְּלָעִים עַל שַׁפְרִיר רָקִיעַ
קַוֵּי אוֹר מוּפַזִּים מִמַּעַל שׁוֹלֵחַ
עַל רֹאש אֳרָנִים בַּהֲמוֹן צוֹמֵחַ.

מַה יָּקָר הוֹד-עֶרֶב, עֵת שֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת
נִיצוֹצָיו אָז יֵרֶב, שְׁחָקִים בּוֹקֵעַ
אָז יוּפַז הַשֶּׁלֶג עַל הַכָּר שָׁטוּחַ
אַט יִזַּל הַפֶּלֶג, חַכְלִילִי בָּדוּחַ.

הַשְּׁדֵמָה פּוֹרִיָּה, הַגִּנָּה צוֹמַחַת
עַל גִּבְעַת מוֹרִיָּה שׁוֹשַׁנָּה פּוֹרַחַת
שָׁם אֶרְאֶה בֶּחָזוֹן אֶל נֹגַהּ יָרֵחַ
תִּתְנוֹסֵס עִיר צִיּוֹן, וַאֲנִי צוֹלֵחַ.
על הגרסה: מתוך מאמרו של אליהו הכהן, "שירוני ארץ ישראל הראשונים: 'נגינות ציון'" (בלוג "עונג-שבת" בעריכת פרופ' דוד אסף, 20.1.2017).

הקלטות (2)

עיבוד: שמוליק (שמואל) זוהר
שנת הקלטה: פברואר 2017
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

עובד והוקלט במיוחד עבור זֶמֶרֶשֶׁת

עיבוד: שמוליק (שמואל) זוהר
שנת הקלטה: 8.3.2017
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

הקלטה בשני קולות בליווי גיטרה בלבד

עובד והוקלט במיוחד עבור זֶמֶרֶשֶׁת

על השיר

אליהו הכהן, מתוך מאמר שפרסם בבלוג "עונג שבת" של פרופ' דוד אסף (20.1.2017):

בעבודתו כמורה חיבר ויינשטיין שירים אחדים, ולמקצתם אף הצמיד מנגינות. רק מעטים מהם פורסמו. את ששת הבתים של "שיר הגליל", שחיבר בשנת 1902 במשמר הירדן, זמן מה קודם שעבר לסג'רה, גיליתי במחברת שירים בכתב יד של משה גינזבורג, מי ששימש לימים פקיד הברון בגולן. שמעון, בנו של ויינשטיין, סיפר לי כי אביו התאים לשיר זה את הלחן של הזמר האיטלקי המוכר "סנטה לוצ'יה", והִרבה לשיר אותו עם תלמידיו, כמובן בהגייה אשכנזית.

השיר המקורי הולחן למילים בנפוליטנית (מאת מיקלה צצה Michele Zezza), אולם נפוץ ומוכר יותר באיטלקית (למילותיו של אנריקו קוסוביץ' Enrico Cossovich). קראו עוד על סנטה לוצ'יה בוויקיפדיה העברית והאזינו לביצוע באיטלקית מפי זמר הטנור לוצ'יאנו פברוטי.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

תגיות

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם