שבי ציון ♫

כִּי נָדַדְנוּ בַנֵּכָר
כַּצִּפּוֹר מִגַּיְא אֶל הָר
גַּם בָּכִינוּ שָׁמָּה מָר,
אָז קִוִּינּו כִּי יֶשׁ יוֹם -
קֵץ לַחֹשֶׁךְ, לָעַבְדוּת,
בָּהּ טָבַעְנוּ בַּגָּלוּת;
כִּי יֶשׁ יוֹם אוֹרָה וּפְדוּת
לַטּוֹבֵעַ גַּם בַּתְּהֹם.

מקהלה:
כִּי הֻשְׁפַּלְנוּ בַּגָּלוּת
לֹא נוֹאַשְׁנוּ עוֹד מִפְּדוּת!

לֹא נוֹאַשְׁנוּ עוֹד מִשּׁוּב
אֶל הָאָרֶץ בָּהּ תָּזוּב
גַּם מִסֶּלַע נֹפֶת צוּף
אֶל אִמֵּנוּ פֹּרִיָּה
זוֹ שָׁמֵמָה - אַךְ מֵעַל
עוֹד יַרְעִיפוּ אֶגְלֵי טַל
עַל כָּל גֶּבַע, עַל כָּל גָּל,
וִיעִירוּהָ לִתְחִיָּה.

מקהלה:
וִיעִירוּהָ לִתְחִיָּה
זוֹ אַרְצֵנוּ פֹּרִיָּה!

הֵן אֵלַיִךְ שַׁבְנוּ אֵם,
בָּאנוּ יַחַד הִלָּחֵם
עַל קִנֵּנוּ הַשָּׁמֵם,
לֹא בַחֶרֶב לֹא בַחֲנִית;
כִּי בִזְרֹעַ הַחֲמֻשָּׁה
בַּמַּחְרֶשֶׁת הַלְּטֻשָּׁה
וּבַסֵּפֶר, הַיְּרֻשָּׁה
הָאַחַת זוֹ הַשְּׁאֵרִית.

מקהלה:
וּבְמִלְחֶמֶת הַשָּׁלוֹם
כֹּה יִפָּתֶר חִישׁ הַחֲלוֹם!

וּבְדָמֵינוּ רִוִּינוּךְ
דִּמְעוֹתֵינוּ הִשְׁקִינוּךְ,
אֶרֶץ! אֶרֶץ! קִוִּינוּךְ,
קִוִּינוּךְ וָאַתְּ – עָנִית!
שֶׁפַע בַּר וִיבוּל נָתַתְּ,
וּבְדִמְעֵךְ, דָּמַיִךְ אַתְּ,
שֶׁיָּשִׁיקוּ יֶקֶב, גַּת,
דִִּמְעוֹתֵינוּ כְּבָר מָחִית.

מקהלה:
וּבְדָמַיִךְ, דַּם עֵנָב
כְּבָר שִׂמַּחְתְּ כָּל לֵבָב!