שושנת תימן ♫

אַתְּ לִי תַּפּוּחַ וְרִמּוֹן
אַתְּ לִי מַלְכָּה בְּלִי אַרְמוֹן
שְׁחֹרוֹת עֵינַיִךְ, לָךְ צַמּוֹת
אַתְּ לִי כְּאֵב בָּעֲצָמוֹת.

שׁוֹשַׁנַּת תֵּימָן
שׁוֹשַׁנַּת תֵּימָן
אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ לְחָתָן
אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ לְחָתָן.

אָנָּא הַגִּידִי לִי בְּסוֹד:
יֵשׁ לָךְ דּוֹדִים, וּמִי לָךְ עוֹד?
אָנָּא הַגִּידִי לִי בְּסוֹד:
יֵשׁ לָךְ חָתָן, וּמִי לָךְ דּוֹד?

שׁוֹשַׁנַּת תֵּימָן...

אֵין לִי דּוֹדִים, אֵין לִי חָתָן;
יֵשׁ לִי רַק חֲמוֹר קָטָן
פַּעֲמוֹנִים עַל צַוָּארָיו
וְהוּא נוֹשֵׂא כַּדֵּי חָלָב.

אָזְנָיו אֲרֻכּוֹת,
עֵינָיו מְתוּקוֹת.
זֶה הוּא דּוֹדִי וְזֶה חֲתָנִי,
אֵין לִי אַחֵר בָּרֹאשׁ שֶׁלִּי.

אֲנִי אֶהְיֶה לָךְ לְחָתָן
אֲנִי אֶהְיֶה חֲמוֹר קָטָן
אֲנִי אֶשָּׂא כַּדֵּי חָלָב
וְרַק אוֹתָךְ תָּמִיד אֹהַב.

אָזְנַי אֲרֻכּוֹת,
עֵינַי מְתוּקוֹת.
בּוֹאִי כַּלָּה, בּוֹאִי כַּלָּה,
הָבָה נִשְׂמָחָה וְנָגִילָה!